איכות תכנה בלאט

167 Questions | Total Attempts: 71

SettingsSettingsSettings
Please wait...

Questions and Answers
  • 1. 
    •בתוכנה של מחשבון אנו מחשבים 3+2. התוצאה היא 6.–העובדה שהתוצאה היא 6 ולא 5 הינה:
    • A. 

      שגיאה או טעות

    • B. 

      פגם או ליקוי

    • C. 

      ליקוי או באג

    • D. 

      ארוע או כשל

  • 2. 
    •פגמים בתוכנה עשויים להימצא ב:
    • A. 

      בדרישות ובעיצוב אך לא בקוד

    • B. 

      בעיצוב ובקוד אך לא בדרישות

    • C. 

      בקוד אך לא בעיצוב ובדרישות

    • D. 

      בעיצוב, בדרישות, וגם בקוד

  • 3. 
    •אמינות (reliability) היא, בין היתר, היכולת של תוכנה...
    • A. 

      לספק ביצועים מתאימים ביחס למשאבים ותנאים שהוגדרו

    • B. 

      לבצע את התפקידים הנדרשים בתנאים ובזמן שהוגדרו

    • C. 

      להיות מובנת, נלמדת מושכת עבור המשתמש, בתנאים שהוגדרו

    • D. 

      לספק ביצועים, לבצע תפקידים ולהיות מובנת, בתנאים ובזמן שהוגדרו

  • 4. 
    שימושיות (usability) היא, בין היתר, היכולת של תוכנה
    • A. 

      לספק ביצועים מתאימים ביחס למשאבים ותנאים שהוגדרו

    • B. 

      לבצע את התפקידים הנדרשים בתנאים ובזמן שהוגדרו

    • C. 

      להיות מובנת, נלמדת מושכת עבור המשתמש, בתנאים שהוגדרו

    • D. 

      לספק ביצועים, לבצע תפקידים ולהיות מובנת, בתנאים ובזמן שהוגדרו

  • 5. 
    •יעילות (efficiency) היא, בין היתר, היכולת של תוכנה...
    • A. 

      לספק ביצועים מתאימים ביחס למשאבים ותנאים שהוגדרו

    • B. 

      לבצע את התפקידים הנדרשים בתנאים ובזמן שהוגדרו

    • C. 

      להיות מובנת, נלמדת מושכת עבור המשתמש, בתנאים שהוגדרו

    • D. 

      לספק ביצועים, לבצע תפקידים ולהיות מובנת, בתנאים ובזמן שהוגדרו

  • 6. 
    •לשאלה "מדוע הבדיקות נחוצות?" יש כמה תשובות.איזה מהתשובות הבאות היא אחת מהן?
    • A. 

      כדי למצוא את כל הכשלים בתוכנה

    • B. 

      כדי למדוד ולהעריך את איכות התוכנה

    • C. 

      כדי שלבודקים תהיה תעסוקה

    • D. 

      אף תשובה אינה נכונה

  • 7. 
    •מהי סקירה (review)?
    • A. 

      סקר דעת קהל לבירור איכות התוכנה

    • B. 

      סקירה של הקוד כדי למצוא באגים

    • C. 

      סקירה של מסמך כדי לשפר אותו

    • D. 

      הערכת הסטטוס של מוצר או פרויקט

  • 8. 
    •בדיקות תוכנה יכולות להיות:
    • A. 

      דינמיות אך לא סטטיות

    • B. 

      דינמיות אך גם סטטיות

    • C. 

      סטטיות, למציאה ישירה של כשלים

    • D. 

      דינמיות, למציאה ישירה של פגמים

  • 9. 
    •יעד הבדיקה (test objective)  הוא:
    • A. 

      תאריך היעד לסיום מוצלח של הבדיקה

    • B. 

      מציאת כל הבאגים בתוכנה במהלך הבדיקה

    • C. 

      מספר הבאגים אותו בכוונתנו למצוא בבדיקה

    • D. 

      מטרה שלשמה מעצבים ומבצעים בדיקה

  • 10. 
    •לבדיקת תוכנה ייתכנו היעדים הבאים:
    • A. 

      מציאת פגמים ומניעתם

    • B. 

      השגת מידע הנחוץ לקבלת החלטות

    • C. 

      השגת אמון בהערכה של רמת האיכות

    • D. 

      כל התשובות נכונות

  • 11. 
    •בדיקות (דינמיות) מול ניפוי באגים (דיבאגינג, debugging):–
    • A. 

      בדיקות דינמיות מוצאות באגים

    • B. 

      בדיקות דינמיות מוצאות כשלים

    • C. 

      ניפוי באגים מוצא כשלים ומנפה אותם

    • D. 

      ניפוי כשלים מוצא באגים דינמיים

  • 12. 
    •לאחר בדיקות מקיפות לא נמצאו עוד פגמים בתוכנה. פירוש הדבר הוא כי:
    • A. 

      הוכחנו שאין עוד פגמים בתוכנה

    • B. 

      אם לא מצאנו עוד פגמים סימן שבדקנו לא נכון

    • C. 

      הסיכוי שנותרו הרבה פגמים בתוכנה הינו קטן

    • D. 

      הבדיקות לא היו מקיפות מספיק

  • 13. 
    •האם אפשר לבצע בדיקות ממצות, כלומר לבדוק את הכל?
    • A. 

      כמובן, לשם כך אנו לומדים קורס זה

    • B. 

      אי אפשר, ולכן צריך לבדוק מהקל אל הכבד

    • C. 

      אי אפשר, ולכן צריך לבדוק מהמסובך לפשוט

    • D. 

      אי אפשר, ולכן יש להשתמש בניתוח סיכונים

  • 14. 
    •האם נכון להתחיל לבדוק מוקדם ככל האפשר?
    • A. 

      לא, בשלב מוקדם התוכנה עדיין לא מוכנה מספיק

    • B. 

      לא, בשלב מוקדם נגלה פגמים שבהמשך ממילא יתוקנו

    • C. 

      כן, בשלב מוקדם נגלה פגמים ויהיה קל יותר לתקנם

    • D. 

      כן, למרות שהבאגים בשלב מוקדם הם פחות חשובים

  • 15. 
    •"הפגמים מפוזרים בכל התוכנה באופן שווה בערך".
    • A. 

      לא נכון, סטטיסטית הם מפוזרים באופן שווה בדיוק

    • B. 

      נכון, הסיכוי לטעות שווה בערך בכל חלק מהתוכנה

    • C. 

      לא נכון, לרוב בחלקים מסויימים מהתוכנה נמצאים יותר פגמים

    • D. 

      נכון, זהו הכלל לפיו אף פעם לא ניתן למצוא את כל הפגמים

  • 16. 
    •פרדוקס ההדברה הוא:
    • A. 

      ככל שבודקים פחות, מוצאים יותר באגים

    • B. 

      ככל שבודקים יותר, מוצאים יותר באגים

    • C. 

      כשחוזרים על בדיקות זהות, מתגלים באגים שלא מצאנו קודם לכן

    • D. 

      כשחוזרים על בדיקות זהות, בסופו של דבר לא מתגלים עוד באגים

  • 17. 
    •האם ההקשר משפיע על הבדיקות?
    • A. 

      כן, ההקשר משפיע על אופן ביצוע הבדיקות

    • B. 

      לא, עקרונות הבדיקה הם אוניברסליים

    • C. 

      כן, לעתים אין צורך לבצע שום בדיקה

    • D. 

      לא, הבדיקות הן שמשפיעות על ההקשר

  • 18. 
    •אשליית העדר השגיאות היא:
    • A. 

      האשלייה שאם המערכת שמישה, סימן שאין בה באגים

    • B. 

      האשלייה שאם מספיק פגמים התגלו ותוקנו, המערכת שמישה

    • C. 

      האשלייה שבלי בדיקות ניתן להגיע למערכת שמישה

    • D. 

      האשלייה שהשגת מערכת שמישה המספקת את צרכי המשתמשים היא מטרת הבדיקות

  • 19. 
    •קיבלנו מסמך המתאר את העקרונות, הגישה, והמטרות העיקריות של הארגון בנוגע לבדיקות. מסמך זה הוא:
    • A. 

      בסיס בדיקות

    • B. 

      מדיניות בדיקות

    • C. 

      תכנית בדיקות

    • D. 

      מושא בדיקות

  • 20. 
    •קיבלנו מסמך המתאר את ההיקף, הגישה, המשאבים ולוח הזמנים של פעילויות בדיקה שיש כוונה לעשותן. מסמך זה הוא:
    • A. 

      בסיס בדיקות

    • B. 

      מדיניות בדיקות

    • C. 

      תכנית בדיקות

    • D. 

      מושא בדיקות

  • 21. 
    •קיבלנו לבדיקה מחשבון, שבו עלינו לבדוק את פעולות החיבור, החיסור, הכפל והחילוק. מה מהבאים נכון ביחס למושא/י הבדיקות (test object) ופריט/י הבדיקות (test item):
    • A. 

      המחשבון הוא מושא הבדיקות ופעולות החשבון הן פריטי הבדיקות

    • B. 

      המחשבון הוא פריט הבדיקות ופעולות החשבון הן מושאי הבדיקות

    • C. 

      החיבור והחיסור הם מושאי הבדיקות, הכפל והחילוק פריטי הבדיקות

    • D. 

      החיבור והכפל הם מושאי הבדיקות, החיסור והחילוק פריטי הבדיקות

  • 22. 
    •תנאי בדיקה (test condition) הוא:
    • A. 

      תנאי חוזי או רגולטורי לביצוע הבדיקה או חלק ממנה

    • B. 

      פריט או אירוע שעשוי להיות מאומת על ידי מקרה בדיקה

    • C. 

      אמת מידה ליציאה המהווה תנאי לביצוע הבדיקה או חלק ממנה

    • D. 

      תוצאה של מקרה בדיקה או חלק ממנו המהווה תנאי לביצוע הבדיקה

  • 23. 
    •לקראת בדיקה של מחשבון הכנו קובץ ובו ערכים מספריים שונים שיוזנו לפעולות החשבון השונות אותן נבדוק. קובץ כזה נקרא:
    • A. 

      תנאי בדיקות

    • B. 

      נוהל בדיקות

    • C. 

      סט בדיקות

    • D. 

      נתוני בדיקות

  • 24. 
    •כהכנה לבדיקות של מחשבון הכנו רצף פעולות הכולל כניסה למערכת, הזנת נתון, ביצוע פעולה חשבונית על הנתון, ובדיקת התוצאה. רצף כזה נקרא:
    • A. 

      נוהל בדיקות

    • B. 

      סדרת בדיקות

    • C. 

      רישום בדיקות

    • D. 

      כיסוי בדיקות

  • 25. 
    •כהכנה לבדיקות של מחשבון הכנו סט של מקרי בדיקה הכוללים פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק, ולאחר מכן פעולות חשבוניות משולבות (פעולת חיבור שאת התוצאה שלה מכפילים במספר כלשהו, וכן הלאה). סט כזה נקרא:
    • A. 

      נוהל בדיקות

    • B. 

      סדרת בדיקות

    • C. 

      רישום בדיקות

    • D. 

      כיסוי בדיקות

  • 26. 
    •עבור תוכנת מחשבון ישנן 4 דרישות: ביצוע פעולות חיבור, חיסור, כפל, חילוק. תכננו סט של בדיקות בהן מבוצעות פעולות החשבון השונות, ובדקנו כמה מבין 4 פעולות החשבון היסודיות בוצעו בסט בדיקות זה. התוצאה של הליך זה נקראת:
    • A. 

      נוהל בדיקות

    • B. 

      סדרת בדיקות

    • C. 

      רישום בדיקות

    • D. 

      כיסוי בדיקות

  • 27. 
    •במסמך הקשור לבדיקות של מחשבון כתבנו, בין היתר, איזה בדיקות בצענו, באיזה סביבה, ומה היו התוצאות. מסמך זה הוא:
    • A. 

      נוהל בדיקות

    • B. 

      סדרת בדיקות

    • C. 

      רישום בדיקות

    • D. 

      כיסוי בדיקות

  • 28. 
    •איזה מהמשפטים הבאים נכון ביחס לתכנון בדיקות (test planning) ולבקרת בדיקות (test control)
    • A. 

      התכנון הוא פעילות המתמשכת לאורך כל תהליך הבדיקות, והבקרה נעשית בסוף התהליך תוך השוואת התוצאה הסופית לתכנון.

    • B. 

      התכנון הוא פעילות מקדימה בה מגדירים יעדים ופעילויות, והבקרה מתמשכת לאורך התהליך תוך השוואת ההתקדמות לתכנון.

    • C. 

      הבקרה היא פעילות המתמשכת לאורך כל תהליך הבדיקות, והתכנון נעשה בסוף התהליך תוך התאמת התכנון לתוצאה הסופית.

    • D. 

      תכנון ובקרה הם שני שמות נרדפים לאותו תהליך, בו תחילה מגדירים יעדים ופעילויות, ולאורך התהליך משווים את ההתקדמות לתכנון.

  • 29. 
    •בסיס בדיקות (test basis) הוא
    • A. 

      הבסיס לכל תהליך הבדיקות, כולל כל המסמכים, התוכנות וסביבת הבדיקות

    • B. 

      הכלי שעל בסיסו מנהלים את הבדיקות מראשיתן ועד סופן.

    • C. 

      הנתונים המהווים בסיס לכל הבדיקות, והנהלים לפיהם הן מתבצעות

    • D. 

      המסמכים שמהם ניתן להסיק את הדרישות, והתיעוד עליו מבוססות הבדיקות

  • 30. 
    •קיימות דרישות א-ג ובדיקות 1-3. - באיזה מהבאים מתקיים כיסוי מלא על בסיס נֶעֱקָבוּת דו-כיוונית (bi-directional traceability)
    • A. 

      בדיקות 1-2 מכסות את דרישה א, 3 מכסה את ג

    • B. 

      דרישה א מכוסה על ידי בדיקה 1, דרישות ב-ג על ידי בדיקה 2

    • C. 

      בדיקה 1 מכסה את דרישה א, 2 את ג, 3 את א

    • D. 

      בדיקה 1 מכסה את דרישה ג, 2 את א, 3 את ב

  • 31. 
    •איזה מהבאים משתייך לבּוֹדְקָה (מכלול מרכיבי הבדיקות, testware)
    • A. 

      תיעוד, קלט, קבצים, מסדי נתונים, סביבה, תוכנות ועזרים לבדיקות

    • B. 

      תסריטים, קלט, תוצאות צפויות, תוצאות בפועל, רשימת באגים

    • C. 

      נהלים להקמת ופירוק סביבת הבדיקות, תוצאות צפויות, רשימת באגים

    • D. 

      תיעוד, תסריטים, קלט, סביבה, תוצאות צפויות, תוצאות בפועל

  • 32. 
    •לקראת ביצוע בדיקות בדקנו והערכנו את הדרישות, הסיכונים, ורמת הבדיקוּת (testability) של בסיס הבדיקות ושל יעדי הבדיקות. פעולות אלה הן חלק מ:
    • A. 

      תכנון הבדיקות

    • B. 

      ניתוח הבדיקות

    • C. 

      עיצוב הבדיקות

    • D. 

      יישום הבדיקות

  • 33. 
    •בשלב יישום הבדיקות וביצוען נכללים, בין היתר:
    • A. 

      תכנון הבדיקות, גמר הגדרת מקרי הבדיקה, ביצועם ורישום התוצאות

    • B. 

      הגדרת סביבת הבדיקות, בקרת הבדיקות, ביצוען ורישום התוצאות

    • C. 

      סקירת בסיס הבדיקות, יצירת סדרות בדיקה, ביצוען ורישום התוצאות

    • D. 

      גמר הגדרת מקרי הבדיקה ואימות נֶעֱקָבוּת דו-כיוונית עם בסיס הבדיקות

  • 34. 
    •בשלב מסויים ביצענו את ההגדרה הסופית של מקרי הבדיקה ותיעדופם, יצרנו נהלי בדיקה ונתונים, סדרות בדיקה לשם ביצוע יעיל, ווידאנו את תקינות סביבת הבדיקות וקיום נֶעֱקָבוּת דו-כיוונית בין בסיס הבדיקות ומקרי הבדיקה. שלב זה הוא:
    • A. 

      תכנון הבדיקות

    • B. 

      ניתוח הבדיקות

    • C. 

      עיצוב הבדיקות

    • D. 

      יישום הבדיקות

  • 35. 
    •בשלב מסויים ביצענו את ההגדרה הסופית של מקרי הבדיקה ותיעדופם, יצרנו נהלי בדיקה ונתונים, סדרות בדיקה לשם ביצוע יעיל, ווידאנו את תקינות סביבת הבדיקות וקיום נֶעֱקָבוּת דו-כיוונית בין בסיס הבדיקות ומקרי הבדיקה. שלב זה הוא:
    • A. 

      תכנון הבדיקות

    • B. 

      ניתוח הבדיקות

    • C. 

      עיצוב הבדיקות

    • D. 

      יישום הבדיקות

  • 36. 
    •לפני הכניסה לביצוע בדיקות של מחשבון קבענו כי אפשר וצריך לסיימן לאחר שנבדקו כל 4 פעולות החשבון עם כל צירוף של מספרים ייצוגיים מכל אחת ממחלקות השקילות וערכי הגבול של מחלקות אלה. בשלב מסויים במהלך הבדיקות, בדקנו ומצאנו שנבדקו כל צירופי מחלקות השקילות, אך לא ערכי הגבול. מה שעשינו הוא:
    • A. 

      הערכת אמות המידה לכניסה, כאשר אנו עומדים בהן

    • B. 

      הערכת אמות המידה לכניסה, כאשר איננו עומדים בהן

    • C. 

      הערכת אמות המידה ליציאה, כאשר איננו עומדים בהן

    • D. 

      הערכת אמות המידה ליציאה, כאשר אנו עומדים בהן

  • 37. 
    •בשלב מסויים בבדיקות בדקנו אילו תוצרים מתוכננים אכן נמסרו, רשמנו דוחות אירועים שנשארו פתוחים, וארגנו את מכלול פריטי הבדיקה, סביבת הבדיקה ותשתית הבדיקה לשם שימוש בעתיד. שלב זה הוא:
    • A. 

      תכנון הבדיקות

    • B. 

      ביצוע הבדיקות

    • C. 

      דיווח הבדיקות

    • D. 

      סגירת הבדיקות

  • 38. 
    •איזה מהבאים מתאר את כל חמשת תהליכי הבדיקה היסודיים?
    • A. 

      תכנון, בקרה, ניתוח, עיצוב, ביצוע ודיווח

    • B. 

      תכנון ובקרה, ניתוח ועיצוב, הערכת אמות מידה ליציאה, דיווח, פעילויות סגירה

    • C. 

      תכנון ובקרה, ניתוח ועיצוב, יישום וביצוע, הערכת אמות מידה ליציאה, דיווח

    • D. 

      תכנון ובקרה, ניתוח ועיצוב, יישום וביצוע, הערכת אמות מידה ליציאה ודיווח, פעילויות סגירה

  • 39. 
    •דפוסי מחשבה אופייניים למפתח/ת ולבודק/ת:–
    • A. 

      המפתח "אופטימי" ושם דגש על איכות הבודק "פסימי" ושם דגש על מהירות והספק

    • B. 

      הבודק "פסימי" ושם דגש על איכות המפתח "אופטימי" ושם דגש על מהירות והספק

    • C. 

      המפתח מתמקד בנוחות למשתמש הבודק מתמקד בשיקולים טכניים בקוד

    • D. 

      הבודק מתמקד ברכיב המקודד למפתח מבט כללי על היישום ומטרותיו

  • 40. 
    •להלן שיחה בין אנשי צוות. יש לזהות מי הוא מי בסבירות הגבוהה יותר:–א': האם התוכנה תהיה מוכנה בסוף החודש?–ב': בטוח, יש עוד כמה בעיות קטנות בקוד אבל נפתור אותן תוך שבוע–ג': יש 5 באגים קריטיים ועוד 10 חמוּרים, לא נספיק לתקן ולבדוק את כולם–ד': ה"באגים" הם סתם התפנקויות של המשתמשים, אפשר לעקוף אותם בקלות–ה': התוכנה מיועדת לציבור הרחב, אבל שימוש ברכיב X מחייב ידע בקוד.
    • A. 

      א' מנהל, ב' ד' מפתחים, ג' ה' בודקים

    • B. 

      א' מנהל פיתוח, ב'-ג' מפתחים, ד'-ה' בודקים

    • C. 

      א'-ג' מפתחים, ד'-ה' בודקים

    • D. 

      א' מנהל בדיקות, ב'-ג' בודקים, ד'-ה' מפתחים

  • 41. 
    •באיזה מהמצבים הבאים רמת אי-התלות של הבודקים היא הגבוהה ביותר–כלומר שהבדיקה נעשית בצורה העצמאית ביותר:
    • A. 

      כל מפתח בודק באופן עצמאי את הקוד של עמיתו

    • B. 

      צוות בדיקות מחוץ לחברה בודק את הקוד של כולם

    • C. 

      כל מפתח בודק באופן עצמאי את הקוד שלו

    • D. 

      צוות בדיקות בחברה אך מחוץ לפיתוח בודק את הקוד

  • 42. 
    •בחברת תוכנה א' מקובל שכותבי הקוד בודקים זה את זה, ולאחר מכן הקוד מוצא לבדיקה בחברת בדיקות חיצונית.•בחברה ב' ישנו צוות בדיקות בגוף הפיתוח•בחברה ג' ישנו צוות בדיקות עצמאי מחוץ לגוף הפיתוח•באיזה מהחברות הבדיקות הן העצמאיות (בלתי-תלויות) ביותר:
    • A. 

      חברה א

    • B. 

      חברה ב

    • C. 

      חברה ג

    • D. 

      בכולן באותה מידה

  • 43. 
    •כיצד הנכון ביותר להעביר את ממצאי הבדיקות לצוות הפיתוח:
    • A. 

      להדגיש את חומרת התקלות וחוסר המקצועיות המתבטאת בהן

    • B. 

      להעביר רק ממצאים שלא משתמע מהם שצוות הפיתוח עשה טעות

    • C. 

      להעביר ממצאים בניסוח ניטראלי ומבלי להצביע על תקלות

    • D. 

      להעביר ממצאים בניסוח ניטראלי וממקום של שיתוף פעולה

  • 44. 
    •בודקת בחברת תוכנה א' קיבלה משימה לבדוק תוכנה המנהלת הזרמת 10 מ"ק  של דם אנושי בשעה, בצינור שאורכו 10 ק"מ, 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, וזאת עבור הלקוח ב'. המערכת הוגדרה כמערכת קריטית. לבודקת ידוע שבדיקת הקבלה תארך 8 שעות, אבל היא גילתה שאחרי 12 שעות התוכנה מפסיקה לעבוד. הבודקת דיווחה על כך למעסיקיה והללו הורו לה לבצע את בדיקת הקבלה שסוכמה עם הלקוח ולא להזכיר את הנתון שגילתה.•מה הדבר הראשון שהבודקת היתה צריכה לעשות:
    • A. 

      למלא את ההוראה, בודקי תוכנה מחוייבים לטובת המעסיק שלהם ולהוראותיו

    • B. 

      לדווח ללקוח על הבעיה, בודקי תוכנה מייצגים את הלקוח ומחוייבים אליו

    • C. 

      לברר מראש מה השימוש שייעשה בצינור הדם והאם הוא תואם לטובת הציבור

    • D. 

      לוודא שהתוכנה עומדת בתקני IEEE להזרמת נוזלים במערכות קריטיות

  • 45. 
    •איזה מהבאים עומד בתנאי הקוד האתי של ISTQB?
    • A. 

      בודק תוכנה מחוייב בראש וראשונה למעסיק שלו

    • B. 

      בודק תוכנה מחוייב בראש וראשונה ללקוח שלו

    • C. 

      בודק תוכנה יפעל לטובת הלקוח והמעסיק, אך בראש וראשונה לטובת האינטרס הציבורי

    • D. 

      בודק תוכנה יפעל בהתאם לטובת המעסיק והציבור, אך אינו מחוייב לטובת הלקוח

  • 46. 
    •מה מהבאים נכון ביחס לאימות (verification) ולתיקוף (validation):
    • A. 

      אימות ותיקוף הינן מלים נרדפות ואין ביניהן הבדל

    • B. 

      אימות הוא פעולה של בדיקת תוכנה, ותיקוף לא

    • C. 

      תיקוף מאשר שמולאו דרישות ספציפיות, אימות מאשר שמולאו הדרישות לשם שימוש או יישום ספציפיים

    • D. 

      אימות מאשר שמולאו דרישות ספציפיות, תיקוף מאשר שמולאו הדרישות לשם שימוש או יישום ספציפיים

  • 47. 
    •מודל V לפיתוח תוכנה:
    • A. 

      הינו המודל הנכון לפיתוח תוכנה ויש לפתח ולבדוק לפיו

    • B. 

      הינו מודל פיתוח התוכנה הרשמי של ISTQB

    • C. 

      כולל, בסדר זה, בדיקות אינטגרציה, רכיבים, מערכת וקבלה

    • D. 

      כולל, בסדר זה, בדיקות רכיבים, אינטגרציה, מערכת וקבלה

  • 48. 
    •מה מהבאים הוא הנכון ביותר לגבי שיטות פיתוח זריזות (agile):
    • A. 

      הינן המודל הנכון לפיתוח תוכנה ויש לפתח ולבדוק לפיהן

    • B. 

      הינן מודל פיתוח התוכנה הרשמי של ISTQB

    • C. 

      הינן סוג של פיתוח בסבבים

    • D. 

      כוללות, בסדר זה, בדיקות רכיבים, אינטגרציה, מערכת וקבלה

  • 49. 
    •האם ניתן לשלב יחד רמות בדיקה שונות :
    • A. 

      לעולם לא

    • B. 

      חובה לעשות זאת תמיד

    • C. 

      רק לשם אינטגרציה של מערכות קיימות

    • D. 

      כן, בהתאם לאופי הפרויקט או המערכת

  • 50. 
    •איזו מהבאות היא רשימה של רמות בדיקה (test levels)?
    • A. 

      בדיקות רכיבים, פונקציונליות, מערכת, קבלה

    • B. 

      בדיקות רכיבים, אינטגרציה, ביצועים, קבלה

    • C. 

      בדיקות רכיבים, אינטגרציה, מערכת, קבלה

    • D. 

      בדיקות ביצועים, אינטגרציה, עומס, מאמץ

  • 51. 
    •מהי רתמת הבדיקותtest harness) )?
    • A. 

      רכיב אשר יש צורך בדרייברים ובתותבים לשם ביצוע בדיקתו

    • B. 

      סביבת בדיקות המורכבת מדרייברים ומתותבים הדרושים לביצוע של בדיקה

    • C. 

      שם נרדף לתותב (stub), אשר יש רכיב הזקוק לו לשם בדיקתו

    • D. 

      מערכת מורכבת אשר האינטגרציה שלה נבדקת על ידי דרייברים ותותבים

  • 52. 
    •מהו תותב (stub)?
    • A. 

      מתקן לבדיקת תוכנות המנהלות איברים מלאכותיים (תותבים)

    • B. 

      עזר לפיתוח או בדיקת רכיב אשר קורא לתותב או תלוי בו

    • C. 

      שם נרדף לריתמת בדיקות (test harness)

    • D. 

      עזר לפיתוח או בדיקת רכיב אשר התותב קורא לו או תלוי בו

  • 53. 
    •מפתח כתב מודול תוכנה, הכין עבורו ריתמת בדיקות(test harness), ובדק אותו. איזה מההיגדים הבאים נכון ביחס לתיאור זה:
    • A. 

      המפתח ביצע בדיקת מערכת

    • B. 

      למפתח אסור לבצע בדיקות כאלה, זה תפקיד הבודקים

    • C. 

      המפתח ביצע בדיקת רכיבים

    • D. 

      השימוש בריתמת בדיקות אינו מתאים במקרה זה

  • 54. 
    •מהו דרייבר (driver) בהקשר של ריתמת בדיקות (test harness)?
    • A. 

      מנהל התקנים

    • B. 

      עזר לפיתוח או בדיקת רכיב, כאשר הדרייבר קורא לרכיב זה

    • C. 

      שם נרדף לריתמת בדיקות (test harness)

    • D. 

      עזר לפיתוח או בדיקת רכיב אשר קורא לדרייבר או תלוי בו

  • 55. 
    •מהו מיכשור (instrumentation)?
    • A. 

      אוטומציה של בדיקות באמצעות תוכנות ומכשירים המיועדים לכך

    • B. 

      טכניקת קופסה שחורה בה מתייחסים למושא הבדיקות כאל מכשיר

    • C. 

      הכנסת קוד נוסף לתוכנית לשם איסוף מידע על התנהגותה בזמן ריצתה

    • D. 

      טכניקת קופסה לבנה באמצעותה מודדים כמה קוד כוסה במהלך ריצתה

  • 56. 
    •מהן בדיקות חוסן (robustness testing)?
    • A. 

      בדיקת הדרגה בה התוכנה מחוסנת מפני וירוסים או מפני סוסים טרויאניים ואיומי סייבר דומים

    • B. 

      בדיקת הדרגה שעד אליה התוכנה יכולה לתפקד נכון בנוכחות נתוני קלט בלתי-תקפים או תנאי עומס

    • C. 

      בדיקת הדרגה שעד אליה התוכנה יכולה לתפקד נכון תוך הוצאת נתוני פלט בלתי-תקפים

    • D. 

      בדיקת הדרגה בה נתוני קלט בלתי-תקפים תורמים לעומס על המערכת הנבדקת ועל הפלט שלה

  • 57. 
    איזה מההיגדים הבאים נכון:.Iבדיקות רכיבים באות לפני בדיקות אינטגרציה.IIאת בדיקות הרכיבים מבצעים בדרך כלל המפתחים.IIIבבדיקות אינטגרציה נבדק רק קשר בין רכיבים, ולכן אינן יכולות לבוא אחרי בדיקות מערכת.IVבבדיקות אינטגרציה ניתן לבדוק קשר בין רכיבים או מערכות
    • A. 

      I, III

    • B. 

      I, II, IV

    • C. 

      III, IV

    • D. 

      I, II, III, IV

  • 58. 
    •לאחר כתיבת כמה רכיבים הם שולבו יחד, ונבדקו בדגש על התקשורת ביניהם, כולל מאפיינים תפקודיים ולא-תפקודיים ספציפיים. מה הנכון ביותר ביחס לתיאור זה:
    • A. 

      זהו תיאור של בדיקת רכיבים, אבל אסור היה לכלול בה בדיקות לא-תפקודיות

    • B. 

      זהו תיאור של בדיקת אינטגרציה

    • C. 

      בבדיקות אינטגרציה אסור לכלול מאפיינים לא-תפקודיים

    • D. 

      זהו תיאור של בדיקת רכיבים

  • 59. 
    •איזה מהמשפטים הבאים נכון:.Iבדיקות אינטגרציה בודקות את המערכת בכללותה, ובדיקות מערכת בודקות את קשריה למערכות אחרות.IIגם בדיקות אינטגרציה וגם בדיקות מערכת בודקות את המערכת לאחר האינטגרציה..IIIבדיקות אינטגרציה נערכות תמיד לפני בדיקות מערכת..IVבדיקות אינטגרציה מתמקדות בקשר בין רכיבי האינטגרציה, ובדיקות מערכת: בעבודת המערכת בכללותה.
    • A. 

      I, II

    • B. 

      II, III

    • C. 

      II, IV

    • D. 

      III, IV

  • 60. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון לגבי בדיקות מערכת:.Iנבדקות רק דרישות תפקודיות ומתועדות היטב.IIנבדקות דרישות  תפקודיות ולא-תפקודיות.IIIנבדקות דרישות מתועדות או לא מתועדות.IVמשתמשים בהן רק בטכניקות קופסה שחורה.Vמשתמשים בהן  בטכניקות קופסה שחורה וקופסה לבנה
    • A. 

      I, IV

    • B. 

      II, III, IV

    • C. 

      II, IV

    • D. 

      II, III, V

  • 61. 
    •מושאי בדיקה אופייניים לבדיקות מערכת הם:
    • A. 

      המערכת, רכיביה, והאינטגרציה שלה

    • B. 

      מידת שילובה עם מערכות אחרות

    • C. 

      קופסה שחורה ואחריה קופסה לבנה

    • D. 

      המערכת, התיעוד, התצורה

  • 62. 
    •איזה מהבאים נכון לגבי בדיקות מערכת:
    • A. 

      לעתים הן מתבצעות במצבים בהם תיעוד הדרישות חלקי או לא קיים

    • B. 

      לעולם אין לבצען אם תיעוד הדרישות מהמערכת חלקי או לא קיים

    • C. 

      אם תיעוד הדרישות חלקי או לא קיים, יש לבצע רק בדיקות קופסה לבנה

    • D. 

      אם תיעוד הדרישות חלקי או לא קיים, יש לבצע רק בדיקות קופסה שחורה

  • 63. 
    •נכתבה תוכנה לשם הפעלת כספומט ואשר כוללת משיכת כסף ובירור יתרה, ונבדקה האינטגרציה שלה. לאחר מכן, בוצעה תכנית בדיקות הכוללת את כל היבטי הפעלת הכספומט; תכנית בדיקות זו מייצגת איזה רמת בדיקות ?
    • A. 

      בדיקות רכיבים

    • B. 

      בדיקות אינטגרציה של רכיבים

    • C. 

      בדיקות מערכת

    • D. 

      בדיקות אינטגרציה של מערכות

  • 64. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון לגבי בדיקות קבלה:
    • A. 

      מהוות בהכרח את רמת הבדיקות הסופית מתמקדות, כמובן, בחיפוש כשלים

    • B. 

      נכללים בהן תהליכים עסקיים, תפעוליים ותחזוקתיים מהוות בהכרח את רמת הבדיקות הסופית מתמקדות, כמובן, בחיפוש כשלים

    • C. 

      נכללים בהן תהליכים עסקיים, תפעוליים ותחזוקתיים מתמקדות בצרכי המשתמש, הדרישות, והתהליכים הרשמיים מתבצעות אך ורק על ידי הלקוח מקבל המערכת

    • D. 

      נכללים בהן תהליכים עסקיים, תפעוליים ותחזוקתיים מתמקדות בצרכי המשתמש, הדרישות, והתהליכים הרשמיים

  • 65. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון:
    • A. 

      בדיקות קבלה רגולטוריות הן סוג של בדיקות חוזיות

    • B. 

      בדיקות קבלה חוזיות מתמקדות בהתאוששות מאסון ובתחזוקה

    • C. 

      בדיקות קבלה תפעוליות כוללות בין היתר בדיקות גיבוי ושחזור

    • D. 

      בדיקות קבלה תפעוליות אינן כוללות משימות תחזוקה

  • 66. 
    •הזמנו לקוחות פוטנציאליים להפעיל את התוכנה באתר הפיתוח.–בדיקות אלה מכונות:
    • A. 

      בדיקות תפעוליות

    • B. 

      בדיקות אלפא

    • C. 

      בדיקות בטא

    • D. 

      בדיקות קבלה

  • 67. 
    •ביצענו בדיקות שדה על ידי לקוחות פוטנציאליים שהפעילו את התוכנה באתר שלהם.–בדיקות אלה מכונות:
    • A. 

      בדיקות תפעוליות

    • B. 

      בדיקות אלפא

    • C. 

      בדיקות בטא

    • D. 

      בדיקות קבלה

  • 68. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון ?–(בדגש על ההבדל בין סוגי בדיקה לרמות בדיקה)
    • A. 

      סוגי הבדיקות העיקריים הם בדיקות רכיבים, אינטגרציה, מערכת, קבלה

    • B. 

      בין רמות הבדיקה נכללות בדיקות תפקודיות, לא-תפקודיות, ונסיגה

    • C. 

      בדיקות נסיגה מתבצעות לאחר תיקון בקוד, כדי לוודא שהתיקון פועל

    • D. 

      בין רמות הבדיקה נכללות גם בדיקות רכיבים, אינטגרציה, מערכת

  • 69. 
    •התבצעה בדיקה בה הכניסו בקוד נקודת בדיקה, אשר מוציאה הודעה כאשר הקוד מגיע אליה תוך כדי ריצה. בדיקה זו היא:
    • A. 

      בדיקת קופסה לבנה בדיקה מבוססת מיבנה

    • B. 

      בדיקה מבוססת מיבנה בדיקת קופסה שחורה

    • C. 

      בדיקה מבוססת מיפרט בדיקה מבוססת מיבנה

    • D. 

      בדיקה מבוססת מיפרט בדיקת קופסה שחורה

  • 70. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון :
    • A. 

      בבדיקות מבניות ניתן להיעזר במודל זרימת הבקרה (control flow model) בבדיקות תפקודיות ניתן להיעזר במודל זרימת תהליך (process flow model) בבדיקות אינטגרציה ניתן להיעזר במודל זרימת האינטגרציה (integration flow model)

    • B. 

      בבדיקות מבניות ניתן להיעזר במודל זרימת הבקרה (control flow model) בבדיקות תפקודיות ניתן להיעזר במודל זרימת תהליך (process flow model) בבדיקות לא-תפקודיות יש להיעזר במודל החלף מצבים (state transition model)

    • C. 

      בבדיקות תפקודיות ניתן להיעזר במודל החלף מצבים (state transition model) בבדיקות מבניות ניתן להיעזר במודל זרימת הבקרה (control flow model) בבדיקות תפקודיות ניתן להיעזר במודל זרימת תהליך (process flow model)

    • D. 

      בבדיקות אינטגרציה ניתן להיעזר במודל זרימת האינטגרציה (integration flow model) בבדיקות לא-תפקודיות יש להיעזר במודל החלף מצבים (state transition model) בבדיקות תפקודיות ניתן להיעזר במודל החלף מצבים (state transition model)

  • 71. 
    •מה הסביר ביותר שמודגם בשרטוט הבא?
    • A. 

      מודל מבנה התפריט

    • B. 

      מודל החלף מצבים

    • C. 

      מודל ביצועים

    • D. 

      מודל זרימת בקרה

  • 72. 
    •קיבלת תוכנה ללא כל תיעוד לשם ביצוע בדיקות תפקודיות (פונקציונליות). כיצד תפעל?
    • A. 

      אסרב לבצע, הדבר נוגד את הקוד האתי של בודקי התוכנה

    • B. 

      אם זה המצב, אבצע רק בדיקות לא תפקודיות

    • C. 

      לא ניתן לבצע בדיקות תפקודיות בתנאים כאלו

    • D. 

      אבצע את הבדיקות לפי "מה שהמערכת עושה" בפועל

  • 73. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון לגבי בדיקות פונקציונליות (תפקודיות):
    • A. 

      בדיקות אבטחה אינן בדיקות פונקציונליות בדיקות פונקציונליות לרוב משתמשות בטכניקת קופסה לבנה בדיקות פונקציונליות מעריכות את ההתנהגות החיצונית של התוכנה

    • B. 

      בדיקות אבטחה הינן בדיקות פונקציונליות בדיקות פונקציונליות לרוב משתמשות בטכניקת קופסה לבנה בדיקות פונקציונליות מעריכות את ההתנהגות החיצונית של התוכנה

    • C. 

      בדיקות אבטחה אינן בדיקות פונקציונליות בדיקות פונקציונליות לרוב משתמשות בטכניקת קופסה לבנה

    • D. 

      בדיקות אבטחה הינן בדיקות פונקציונליות בדיקות פונקציונליות לרוב משתמשות בטכניקת קופסה שחורה בדיקות פונקציונליות מעריכות את ההתנהגות החיצונית של התוכנה

  • 74. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון לגבי בדיקות קופסה שחורה?
    • A. 

      הן תמיד פונקציונליות

    • B. 

      הן תמיד לא פונקציונליות

    • C. 

      הן תמיד פונקציונליות, תוך התייחסות למבנה הפנימי של הקוד

    • D. 

      הן פונקציונליות או לא, ללא התייחסות למבנה הפנימי של הקוד

  • 75. 
    •בדיקות ביצועים כוללות, בין היתר:
    • A. 

      בדיקות שימושיות ותחזוקתיות

    • B. 

      בדיקות עומס ומאמץ

    • C. 

      בדיקות עומס וניידות

    • D. 

      בדיקות אמינות ומאמץ

  • 76. 
    •במהלך בדיקת אתר אינטרנט נערכה הדמיה של כניסת עוד ועוד משתמשים לאתר. הבדיקה התחילה בהדמיית 100משתמשים.–אחרי מיליון משתמשים בו-זמניים האתר לא יכול היה לטפל בכניסות נוספות, והוציא הודעה על כך לכל משתמש נוסף שניסה להיכנס.–איך תתארו את מה שקרה?
    • A. 

      ערכנו בדיקת מאמץ והאתר נכשל בה

    • B. 

      ערכנו בדיקת עומס והאתר נכשל בה

    • C. 

      ערכנו בדיקת מאמץ שמיצתה מה שניתן לבדוק לגבי מאמץ

    • D. 

      ערכנו בדיקת עומס וגילינו את גבול העומס האפשרי

  • 77. 
    •לשם בדיקת שימושיות (usability) ואמינות (reliability) ניתן מחשבון ל-100 אנשים והם התבקשו לבצע את הפעולה 2+3.–60 מתוכם הקלידו בטעות 2*3 וקיבלו תוצאה 6.–40 מתוכם הקלידו נכון 3+2 וקיבלו תוצאה 5.
    • A. 

      המחשבון התגלה כשימושי אך לא אמין

    • B. 

      המחשבון כנראה אינו שימושי אבל אמין

    • C. 

      המחשבון אינו שימושי ואינו אמין

    • D. 

      המחשבון גם שימושי וגם אמין

  • 78. 
    •לשם בדיקות תחזוקתיות (maintainability) וניידות (portability):א. שולב בתוכנה מסויימת מודול חדש, ונבדק.ב. התוכנה הועברה למערכת הפעלה אחרת ושוב נבדקה, כולל המודול החדש.–שלב א הצליח, שלב ב נכשל והמערכת קרסה.
    • A. 

      למערכת ניידות נמוכה וגם תחזוקתיות נמוכה

    • B. 

      הבדיקה אינה מראה דבר לגבי התחזוקתיות

    • C. 

      למערכת ניידות נמוכה, אך התחזוקתיות עבדה

    • D. 

      למערכת ניידות גבוהה וגם תחזוקתיות גבוהה

  • 79. 
    •הרצנו סדרת בדיקות מקיפה על התוכנה, תוך שימוש במיכשור (אינסטרומנטציה) לשם בדיקה כמה מפקודות התוכנה בוצעו בפועל במהלך ההרצה. מה שעשינו הוא:
    • A. 

      בדיקות לכיסוי דרישות

    • B. 

      בדיקות לכיסוי מיכשור

    • C. 

      בדיקות לכיסוי קוד

    • D. 

      בדיקות לכיסוי משפטי

  • 80. 
    •הרצנו סדרת בדיקות מקיפה על התוכנה, תוך שימוש במיכשור (אינסטרומנטציה) לשם בדיקה כמה מפקודות התוכנה בוצעו בפועל במהלך ההרצה. מה שעשינו הוא:
    • A. 

      בדיקות קופסה שחורה

    • B. 

      בדיקות קופסת כיסוי

    • C. 

      בדיקות קופסת מיכשור

    • D. 

      בדיקות קופסה לבנה

  • 81. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון לגבי  בדיקות קופסה לבנה (white‑box testing), קופסה שקופה (clear-box), ובדיקות מבניות (structural testing):
    • A. 

      בבדיקות קופסה לבנה איננו יודעים על מבנה הקוד, בקופסה שקופה הקוד שקוף לנו בבדיקות קופסה לבנה איננו יודעים על מבנה הקוד, בקופסה שקופה הקוד שקוף לנו

    • B. 

      בדיקות מבניות הן שם נרדף לבדיקות קופסה שחורה, הבודקות את מבנה המערכת

    • C. 

      בדיקות קופסה לבנה מבוססות על ניתוח המיבנה הפנימי של קוד המערכת

    • D. 

      בדיקות קופסה שקופה בודקות את המידה בה המערכת נוחה לתפעול (שקופה) למשתמש

  • 82. 
    •גילית כשל שהתגלה כבאג, והוא תוקן. מה התיאור המלא ביותר של מה שעליך לבדוק עתה?
    • A. 

      שהכשל אינו מתרחש יותר, וגם לא כשלים דומים

    • B. 

      שהכשל תוקן, ושלא מתגלים כשלים חדשים בעקבות זאת

    • C. 

      שאזורי תוכנה אחרים לא נפגעו עקב התיקון

    • D. 

      עליך להתמקד רק בוידוא תיקון הכשל, ולא להתפזר

  • 83. 
    •לאחר שדווח על כשל, אנשי הפיתוח מצאו את הבאג שגרם לו ותיקנו אותו. מה צריך עכשיו לעשות?
    • A. 

      דיבאגינג (ניפוי באגים, debugging) בדיקות חוזרות (re-testing) בדיקות אישור (confirmation) בדיקות רגרסיה (נסיגה, regression)

    • B. 

      דיבאגינג (ניפוי באגים, debugging) בדיקות חוזרות (re-testing)

    • C. 

      דיבאגינג (ניפוי באגים, debugging) בדיקות חוזרות (re-testing) בדיקות רגרסיה (נסיגה, regression)

    • D. 

      בדיקות אישור (confirmation) בדיקות רגרסיה (נסיגה, regression)

  • 84. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון לגבי בדיקות תחזוקה:
    • A. 

      הן כוללות גם בדיקות נסיגה הן מתבצעות על מערכת קיימת הן עשויות להתבצע עקב שינויים ו/או הגירה הן עשויות להתבצע לקראת סיום חיי התוכנה

    • B. 

      הן מתבצעות על מערכת קיימת הן עשויות להתבצע עקב שינויים ו/או הגירה הן עשויות להתבצע לקראת סיום חיי התוכנה הן עשויות לכלול בדיקות תפעוליות

    • C. 

      הן כוללות גם בדיקות נסיגה הן מתבצעות על מערכת קיימת הן עשויות להתבצע עקב שינויים ו/או הגירה הן עשויות לכלול בדיקות תפעוליות

    • D. 

      הן כוללות גם בדיקות נסיגה הן מתבצעות על מערכת קיימת הן עשויות להתבצע עקב שינויים ו/או הגירה הן עשויות להתבצע לקראת סיום חיי התוכנה הן עשויות לכלול בדיקות תפעוליות

  • 85. 
    •לתוכנה קיימת הוכנס שינוי. השינוי נבדק ואומת, ובהמשך נבדקו גם חלקי מערכת שלא עברו שינוי כדי לוודא שהם לא הושפעו מהשינוי ולא הוכנסו אליהם באגים חדשים.–מה ההגדרה הטובה והמלאה ביותר למה שתואר כאן?
    • A. 

      בדיקות אימות

    • B. 

      בדיקות אינטגרציה

    • C. 

      בדיקות תחזוקה

    • D. 

      בדיקות קבלה

  • 86. 
    •בדקנו את הדרישות של מערכת מסויימת ולאחר מכן בדקנו כיצד הן מתקיימות בעת הפעלת המערכת. מה שביצענו הוא:
    • A. 

      בדיקות סטטיות

    • B. 

      בדיקות דינמיות

    • C. 

      בדיקות דינמיות ולאחריהן סטטיות

    • D. 

      בדיקות סטטיות ולאחריהן דינמיות

  • 87. 
    •בתוכנה פיננסית ישנה דרישה לאפשר המרה בין כל סוגי המטבעות העיקריים. במפרט הדרישות פורטו המטבעות אותם יש להמיר, אבל נשמט בטעות מטבע האירו, ולפיכך גם לא הוכנסה לתוכנה אפשרות המרה לאירו. לאיזה סוג בדיקה הסיכוי הטוב ביותר לגלות פגם זה בהקדם?
    • A. 

      בדיקה דינמית בה ייבדקו כל סוגי ההמרה שהתוכנה מאפשרת

    • B. 

      סקירת הקוד אשר תבדוק מראש את כל סוגי ההמרה שבתוכנה

    • C. 

      בדיקה אוטומטית של המרות בין כל צרופי המטבעות האפשריים בתוכנה

    • D. 

      בדיקה סטטית של סקירת מפרט הדרישות מול הדרישות העיליות

  • 88. 
    •איזה מההיגדים הבאים הוא הנכון ביותר לגבי מה שסוגי הבדיקות השונים מגלים באופן ישיר:
    • A. 

      בדיקות סטטיות מגלות כשלים, ובדיקות דינמיות מגלות טעויות

    • B. 

      בדיקות סטטיות מגלות אירועים, ובדיקות דינמיות מגלות פגמים

    • C. 

      בדיקות סטטיות מגלות פגמים, ובדיקות דינמיות מגלות אירועים

    • D. 

      בדיקות סטטיות מגלות שגיאות, ובדיקות דינמיות מגלות באגים

  • 89. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון לגבי סקירות, בדיקות סטטיות ובדיקות דינמיות:
    • A. 

      סקירות כוללות את כל הבדיקות הסטטיות לסוגיהן, אך לא להיפך בדיקות דינמיות מזהות את הפגמים הגורמים לכשלים פגמים בדרישות מתגלים ביתר קלות בבדיקות דינמיות

    • B. 

      בדיקות דינמיות מזהות את הפגמים הגורמים לכשלים פגמים בדרישות מתגלים ביתר קלות בבדיקות דינמיות בדיקות סטטיות ודינמיות משלימות אלה את אלה

    • C. 

      בדיקות סטטיות מגלות פגמים בשלב מוקדם בדיקות סטטיות ודינמיות משלימות אלה את אלה

    • D. 

      סקירות כוללות את כל הבדיקות הסטטיות לסוגיהן, אך לא להיפך בדיקות סטטיות מגלות פגמים בשלב מוקדם

  • 90. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון:
    • A. 

      סקירה היא תמיד רשמית

    • B. 

      סקירה זהה לביקורת

    • C. 

      ביקורת היא רשמית וסקירה איננה רשמית

    • D. 

      ביקורת היא סקירה רשמית

  • 91. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון:
    • A. 

      סקירה רשמית מיועדת לאתר ולטפל במי שאחראים לפגמים

    • B. 

      סקירה רשמית מאופיינת בנהלים ודרישות מתועדים

    • C. 

      סקירה בלתי רשמית מאופיינת בנהלים ודרישות מתועדים

    • D. 

      סקירה רשמית מאופיינת בהסקת מסקנות אישיות

  • 92. 
    •לקראת ביצוע סקירה רשמית נדרשנו להכין מראש את כל החומר ואת חלוקת התפקידים.–לאחר מכן התחלנו בסקירה ומצאנו בישיבות הראשונות פגמים רבים. כשהפגמים התחילו להתמעט והרגשנו שמיצינו, סיימנו את הסקירה.–כיצד ניתן להגדיר את התהליך מבחינת אמות מידה לכניסה וליציאה?
    • A. 

      בתהליך הוגדרו היטב אמות המידה לכניסה ואמות מידה ליציאה

    • B. 

      בתהליך הוגדרו היטב אמות מידה לכניסה, ובמידה מסויימת ליציאה

    • C. 

      בתהליך הוגדרו אמות מידה לכניסה, אך לא אמות מידה ליציאה

    • D. 

      אמות מידה לכניסה וליציאה נוגעות רק לבדיקות דינמיות , לא לסקירות

  • 93. 
    •בתכנון סקירה רשמית יש לבצע, בין היתר:
    • A. 

      חלוקת תפקידים והגדרת אמות מידה לכניסה (בלבד)

    • B. 

      הגדרת אמות מידה לכניסה (בלבד) ווידוא שעומדים בהן

    • C. 

      הגדרת אמות מידה לכניסה וליציאה, ובחירת המסמכים שייסקרו

    • D. 

      הגדרת אמות מידה לכניסה (בלבד), ובחירת המסמכים שייסקרו

  • 94. 
    •סקירה רשמית כוללת, בין היתר:
    • A. 

      הכנת רשימת פגמים אפשריים ורישום פגמים, אך לא תיקונם

    • B. 

      הכנת רשימת פגמים אפשריים, רישום פגמים, וגם תיקונם

    • C. 

      רישום פגמים, אך לא תיקונם, ואיסוף מדדים

    • D. 

      רישום פגמים וגם תיקונם, אך לא איסוף מדדים

  • 95. 
    •סקירה רשמית כוללת את הפעילויות הבאות
    • A. 

      תכנון, התנעה, הכנה אישית, הערכה ורישום התוצאות, תיקונים, מעקב

    • B. 

      תכנון, הערכה ורישום של תוצאות, תיקונים, מעקב, מסקנות אישיות

    • C. 

      תכנון, התנעה, הכנה אישית, הערכה ורישום של תוצאות, סיכום כללי

    • D. 

      תכנון, התנעה, הכנה אישית, הערכה ורישום של תוצאות, מעקב אישי

  • 96. 
    •איזו מהפעולות הבאות אינה נדרשת בסקירה רשמית:–תכנון, לרבות אמות מידה לכניסה וליציאה; התנעה כולל הפצת מסמכים; הכנה אישית כולל רשימה של פגמים פוטנציאליים; רישום תוצאות הישיבה כולל פגמים והמלצות; תיקון הפגמים; מעקב ובדיקת אמות המידה ליציאה.
    • A. 

      הפצת מסמכים

    • B. 

      הכנת רשימה של פגמים פוטנציאליים

    • C. 

      תיקון הפגמים

    • D. 

      כל הפעולות שנזכרו נדרשות

  • 97. 
    •איזה מהבאים הוא מדד רלוונטי בתחום הבדיקות:
    • A. 

      רשימת באגים

    • B. 

      מידת הביצוע של מקרי בדיקה

    • C. 

      מידת ההצלחה של מקרי בדיקה

    • D. 

      כל התשובות נכונות

  • 98. 
    •בסקירה רשמית:
    • A. 

      המנהל מבצע את ניהול הישיבה

    • B. 

      המתאם מבצע את הקצאת הזמן בלו"ז הפרויקט

    • C. 

      המחבר כותב את דו"ח הסיכום

    • D. 

      הרשם מתעד את הבעיות שהועלו

  • 99. 
    •הובלתי סקירה של מסמך, כולל תכנון הסקירה, ניהול הישיבה, ומעקב (follow up) לאחר הישיבה. מי אני?
    • A. 

      מנהל (manager)

    • B. 

      מתאם (moderator)

    • C. 

      מחבר (author)

    • D. 

      רשם (scribe)

  • 100. 
    •במהלך סקירת מסמך כתבתי את כל התיעוד. מי אני?
    • A. 

      מנהל (manager)

    • B. 

      מתאם (moderator)

    • C. 

      מחבר (author)

    • D. 

      רשם (scribe)

  • 101. 
    •בדיון מודרך ביצע המחבר את הפעולות הבאות:–הנחה את הדיון, רשם את מהלכו, סיים את הדיון כשמצא לנכון וללא אמות מידה ליציאה, והכין דוח סקירה.–איזו פעולה שביצע אינה מומלצת?
    • A. 

      אסור שהמחבר ינחה סקירה על עבודתו

    • B. 

      אם צריך רשם, מוטב שלא יהיה המחבר

    • C. 

      בכל סקירה יש להגדיר אמות מידה ליציאה (סיום)

    • D. 

      את דו"ח הסקירה צריך להכין רשם

  • 102. 
    •סקירה טכנית היא:
    • A. 

      תמיד רשמית

    • B. 

      תמיד בלתי רשמית

    • C. 

      כוללת מציאת פגמים וקבלת החלטות

    • D. 

      כוללת מדדים טכניים מפורטים

  • 103. 
    •ביקורת היא, בין היתר:
    • A. 

      סוג של סקירת עמיתים בלתי פורמלית כוללת כתיבת דו"ח כוללת מעקב

    • B. 

      סוג של סקירת עמיתים כוללת מתאם שאינו המחבר כוללת כתיבת דו"ח כוללת מעקב

    • C. 

      סוג של סקירת עמיתים בלתי פורמלית כוללת מתאם שאינו המחבר

    • D. 

      בלתי פורמלית כוללת מתאם שאינו המחבר כוללת כתיבת דו"ח

  • 104. 
    •בין הגורמים התורמים להצלחת סקירות ניתן למנות את:
    • A. 

      קיימים יעדים ברורים ומוגדרים מראש הבודקים נתפשים כמי שמביאים ערך מוסף פגמים המתגלים והאחראים להם מטופלים בחומרה

    • B. 

      הבודקים נתפשים כמי שמביאים ערך מוסף פגמים המתגלים והאחראים להם מטופלים בחומרה המחבר יתכונן היטב, בידיעה שקידומו תלוי בכך

    • C. 

      פגמים המתגלים והאחראים להם מטופלים בחומרה המחבר יתכונן היטב, בידיעה שקידומו תלוי בכך דגש על למידה ועל שיפור תהליכים

    • D. 

      קיימים יעדים ברורים ומוגדרים מראש הבודקים נתפשים כמי שמביאים ערך מוסף דגש על למידה ועל שיפור תהליכים

  • 105. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון לגבי ניתוח סטטי:
    • A. 

      מגלה כשלים אך לא פגמים

    • B. 

      מבוסס על ניתוח סטטי של הדרישות

    • C. 

      עשוי לגלות חוסר עקביות בתוכנה

    • D. 

      מתבצע על תוצאות ניתוח דינמי

  • 106. 
    •מורכבות ציקלומטית היא:
    • A. 

      המספר המירבי של פקודות והחלטות

    • B. 

      המספר המירבי של נתיבים לינאריים ועצמאיים

    • C. 

      סך כל הקצוות, הצמתים והחלקים המנותקים בגרף

    • D. 

      המספר המירבי של רכיבי התוכנה

  • 107. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון לגבי כלים לניתוח סטטי:
    • A. 

      משמשים בעיקר את מחברי המסמכים ואת הבודקים עשויים לגלות אי התאמה לדרישות הפונקציונליות עשויים לגלות אי התאמה לנהלי התכנות

    • B. 

      משמשים בעיקר את המעצבים והמפתחים עשויים לגלות קוד מת ו/או לוגיקה שגויה עשויים לגלות אי התאמה לדרישות הפונקציונליות

    • C. 

      עשויים לגלות קוד מת ו/או לוגיקה שגויה עשויים לגלות אי התאמה לדרישות הפונקציונליות עשויים לגלות אי התאמה לנהלי התכנות

    • D. 

      משמשים בעיקר את המעצבים והמפתחים עשויים לגלות קוד מת ו/או לוגיקה שגויה עשויים לגלות אי התאמה לנהלי התכנות

  • 108. 
    •מה מהבאים נכון לגבי ניתוח סטטי:
    • A. 

      חושף כשלים ולא פגמים

    • B. 

      חושף פגמים ולא כשלים

    • C. 

      חושף אירועים ולא כשלים

    • D. 

      חושף כשלים ולא אירועים

  • 109. 
    •ניתחנו את הקוד על ידי הרצת כלי הבודק אותו. מה ביצענו?
    • A. 

      ניתוח סטטי ולא דינמי

    • B. 

      ניתוח דינמי ולא סטטי

    • C. 

      גם ניתוח דינמי וגם ניתוח סטטי

    • D. 

      לא ניתוח סטטי ולא ניתוח דינמי

  • 110. 
    •תנאי בדיקה יכול להיות:
    • A. 

      אירוע שרק אחריו ניתן להתחיל בבדיקה

    • B. 

      פונקציה, תכונה, מאפיין מבני

    • C. 

      דרישה שלפיה מבצעים את הבדיקה

    • D. 

      תנאי חוזי לביצוע הבדיקה

  • 111. 
    •הדרישות ממחשבון הוגדרו כביצוע 4 פעולות החשבון היסודיות, ובהתאם נכתבו מקרי הבדיקה.–בהמשך נוספה דרישה לביצוע חזקות ושורשים ריבועיים. התברר כי יש להוסיף מקרי בדיקה  לכך, והדבר נעשה.–מה מהבאים מתאר בצורה הטובה ביותר את התהליך במלואו:
    • A. 

      הוספת הדרישות גרמה למצב בו אין יותר נעקבות וכיסוי דרישות

    • B. 

      ניתוח השפעה, לאור השינוי בנעקבות, הוביל לכיסוי הדרישות החדשות

    • C. 

      הוספת דרישות לאחר כתיבת הבדיקות היא צעד שגוי, כמודגם בתהליך

    • D. 

      הוספת דרישות לאחר כתיבת הבדיקות יצרה מצב של סיכון

  • 112. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון לגבי התוצאות הצפויות של מקרה בדיקה:
    • A. 

      התוצאות הצפויות הן חלק חשוב של מקרה הבדיקה אם התוצאות הצפויות לא הוגדרו, ייתכן מצב שתוצאה תקינה תתפרש כשגויה אם התוצאות הצפויות לא הוגדרו, ייתכן מצב שתוצאה שגויה תתפרש כתקינה

    • B. 

      התוצאות הצפויות הן חלק חשוב של מקרה הבדיקה אם התוצאות הצפויות לא הוגדרו, ייתכן מצב שתוצאה שגויה תתפרש כתקינה תוצאות צפויות נקראות גם תוצאות בפועל

    • C. 

      אם התוצאות הצפויות לא הוגדרו, ייתכן מצב שתוצאה תקינה תתפרש כשגויה את התוצאות הצפויות יש להגדיר אחרי הבדיקה, לאור תוצאותיה תוצאות צפויות נקראות גם תוצאות בפועל

    • D. 

      אם התוצאות הצפויות לא הוגדרו, ייתכן מצב שתוצאה תקינה תתפרש כשגויה אם התוצאות הצפויות לא הוגדרו, ייתכן מצב שתוצאה שגויה תתפרש כתקינה את התוצאות הצפויות יש להגדיר אחרי הבדיקה, לאור תוצאותיה

  • 113. 
    •נוהל בדיקות הוא:
    • A. 

      לוח זמנים לביצוע הבדיקות

    • B. 

      לוקח בחשבון גורמים כמו בדיקות נסיגה

    • C. 

      מוגדר בשלב תכנון הבדיקות ומגדיר את לוח הזמנים שלהן

    • D. 

      מוגדר בשלב יישום הבדיקות, ומגדיר את רצף פעולות הבדיקה

  • 114. 
    בתוכנת מחשבון עלינו לבדוק, בין היתר:I. פעולה תקינה של המקש "="II. פעולת מקש "+"III. יכולת להיכנס למערכת באמצעות סיסמאIV. יכולת להקליד מספרים.•מהו סדר נוהל הבדיקות הנכון לשם כך:
    • A. 

      I > II > III > IV

    • B. 

      IV > III > II > I

    • C. 

      III > IV > II > I

    • D. 

      III > IV > I > II

  • 115. 
    •איזה מהבאים נכון:
    • A. 

      טכניקות קופסה שחורה כוללות רק בדיקות פונקציונליות

    • B. 

      טכניקות מבוססות ניסיון משמשות לבדיקת כיסוי התוכנה

    • C. 

      יש לשמור על הפרדה בין טכניקות קופסה שחורה, לבנה, ומבוססות ניסיון

    • D. 

      אפשר לשלב בדיקות קופסה לבנה או שחורה עם טכניקות מבוססות-ניסיון

  • 116. 
    •במחשבון המבצע את 4 פעולות החשבון העיקריות עבור מספרים שלמים בין 100- (מינוס 100) ל-100, איזה מהבאים מהווה מדגם ובו פריט אחד של ערכי קלט מכל מחלקת שקילות?
    • A. 

      100-, 100

    • B. 

      100-, 34-, 0, 55, 100

    • C. 

      170-, 60-, 0, 40, 210

    • D. 

      150-, 100-, 50-, 50, 100, 150

  • 117. 
    •בתוכנת ניהול ציונים הערכים החוקיים לציון G הם 0-100, כאשר התוכנה מצמידה לערכים המספריים גם ציון מילולי: G<60 נכשל, 60-74 מספיק, 75-84 טוב, 85-94 טוב מאד, 95-100 מעולה. ניתן להזין רק מספרים שלמים. איזה מהבאים מהווה מדגם ובו פריט אחד של ערכי קלט מכל מחלקת שקילות?
    • A. 

      30, 42, 65, 81, 87, 97, 99

    • B. 

      10-, 42, 65, 81, 87, 98, 102

    • C. 

      0, 42, 65, 81, 87, 97, 100

    • D. 

      0, 60, 75, 85, 95, 100

  • 118. 
    •במחשבון המבצע את 4 פעולות החשבון העיקריות עבור מספרים שלמים בין 100- (מינוס 100) ל-100, איזה מהבאים מכסה את ערכי הגבול של כל מחלקות השקילות?
    • A. 

      100-, 0, 100

    • B. 

      102-, 100-, 1-, 0, 1, 100, 102

    • C. 

      101-, 100-, 1-, 0, 1, 100, 101

    • D. 

      101-, 0, 101

  • 119. 
    •בתוכנת ניהול ציונים הערכים החוקיים לציון G הם 0-100, כאשר התוכנה מצמידה לערכים המספריים גם ציון מילולי: G<60 נכשל, 60-74 מספיק, 75-84 טוב, 85-94 טוב מאד, 95-100 מעולה. ניתן להזין רק מספרים שלמים. איזה מהבאים מכסה את ערכי הגבול של כל מחלקות השקילות?
    • A. 

      30, 42, 65, 81, 87, 97, 99

    • B. 

      -1, 0, 60, 61, 75, 76, 85, 86, 95, 96, 100, 101

    • C. 

      10-, 42, 65, 81, 87, 98, 102

    • D. 

      -1, 0, 59, 60, 74, 75, 84, 85, 94, 95, 100, 101

  • 120. 
    •במחשבון המבצע את 4 פעולות החשבון העיקריות עבור מספרים שלמים בין 100- (מינוס 100) ל-100, איזה מהבאים מכסה את ערכי הגבול וגם ערכים מדגמיים של כל מחלקות השקילות?
    • A. 

      170-, 100-, 99-, 60-, 1-, 0, 1, 40, 99, 100, 210

    • B. 

      102-, 100-, 1-, 0, 1, 100, 102

    • C. 

      170-, 101-, 100-, 60-, 1-, 0, 1, 40, 100, 101, 210

    • D. 

      101-, 100-, 1-, 0, 1, 100, 101

  • 121. 
    •תוכנה המפעילה כספומט בודקת אם הסכום שהוקלד אינו עובר את המקסימום המותר (2,000), אם הוא אינו עובר את היתרה בחשבון, ואם הוא מתחלק ב-100. איזה צירוף של הנתונים הבאים נותן טבלת החלטה שלמה לכללים עסקיים אלו:
    • A. 

      הסכום = 2,000: אשר הסכום קטן/שווה ליתרה: כן – לא, אשר – אל תאשר הסכום = 100: אשר

    • B. 

      הסכום קטן/שווה 2,000: כן – לא, אשר – אל תאשר הסכום קטן/שווה ליתרה: כן – לא, אשר – אל תאשר הסכום = 100: אשר

    • C. 

      הסכום = 2,000: אשר הסכום קטן/שווה ליתרה: כן – לא, אשר – אל תאשר הסכום מתחלק ב-100: כן – לא, אשר – אל תאשר

    • D. 

      הסכום קטן/שווה 2,000: כן – לא, אשר – אל תאשר הסכום = 2,000: אשר הסכום מתחלק ב-100: כן – לא, אשר – אל תאשר

  • 122. 
    •בדיקות החלף מצבים הן:
    • A. 

      טכניקת קופסה לבנה המתייחסת לחילופי מצבים בקוד

    • B. 

      טכניקה מבוססת-ניסיון על סמך הכרת החילופים הנפוצים

    • C. 

      טכניקת קופסה שחורה הבודקת החלפי מצבים תקפים

    • D. 

      טכניקת קופסה שחורה הבודקת החלפי מצבים תקפים ובלתי תקפים

  • 123. 
    •איזה מהבאים נכון:
    • A. 

      מקרה שימוש הוא סוג של מקרה בדיקה

    • B. 

      ממקרה שימוש נגזרת לרוב סדרת מקרי בדיקה

    • C. 

      ממקרה בדיקה נגזרת לרוב סדרת מקרי שימוש

    • D. 

      אין שום קשר בין מקרי שימוש למקרי בדיקה

  • 124. 
    •איזה מהבאים נכון:
    • A. 

      כיסוי משפטים של 100% מבטיח כיסוי החלטות של 100%

    • B. 

      כיסוי משפטים של 100% מבטיח כיסוי החלטות של 80%

    • C. 

      כיסוי החלטות של 100% מבטיח כיסוי משפטים של 100%

    • D. 

      כיסוי החלטות של 100% אינו מבטיח כיסוי משפטים של 100%

  • 125. 
    •איזה מהבאים נכון:
    • A. 

      כיסוי משפטים של 100% מבטיח כיסוי החלטות של 100%

    • B. 

      כיסוי החלטות של 80% אינו מבטיח כיסוי משפטים של 80% או יותר

    • C. 

      כיסוי החלטות של 80% מבטיח כיסוי משפטים של 80% או יותר

    • D. 

      כיסוי החלטות של 100% אינו מבטיח כיסוי משפטים של 100%

  • 126. 
    ניתנים שני קטעי הקוד הבאים. איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון בנוגע אליהם:(כלומר, מבין הבאים יש 3 משפטים נכונים ואחד שאינו נכון: מהו?)Program I:if A > B then  execute Function_X1() else    If K>L  execute Function_X2()  else  execute Function_Y1()  endif endif execute Function_Y2()Program II: if D > E then  execute Function_X1() execute Function_X2()endifexecute Function_Y1() execute Function_Y1() 
    • A. 

      נדרשים לפחות 3 מקרי בדיקה להשיג 100% כיסוי משפטים (statement coverage) לקטע I

    • B. 

      נדרשים לפחות 3 מקרי בדיקה להשיג 100% כיסוי החלטות (decision coverage) לקטע I

    • C. 

      נדרשים לפחות 2 מקרי בדיקה (test case) להשיג 100% כיסוי משפטים (statement coverage) לקטע II

    • D. 

      נדרשים לפחות 2 מקרי בדיקה להשיג 100% כיסוי החלטות (decision coverage) לקטע II

  • 127. 
    •בודקת מנוסה התבקשה לבצע בדיקות מבוססות-ניסיון בתוכנה למשך יום אחד. הבודקת הכינה רשימת פגמים שחזרו על עצמם בבדיקות קודמות, ואשר היתה בטוחה שלפחות חלקם יחזרו גם הפעם, וחקרה אם אכן כך אירע.–איזה מהמשפטים הבאים הוא הנכון ביותר:
    • A. 

      פרק הזמן המינימלי היעיל לבדיקות מבוססות-ניסיון הוא שבוע

    • B. 

      הבודקת ביצעה בדיקות חוקרות

    • C. 

      הבודקת ביצעה ניחוש טעויות

    • D. 

      הבודקת ביצעה בדיקות חוקרות, אך לא בדיקות מבוססות-ניסיון

  • 128. 
    Which one do you like?
    • A. 

      Option 1

    • B. 

      Option 2

    • C. 

      Option 3

    • D. 

      Option 4

  • 129. 
    •מנהלת בדיקות הכינה תכנית בדיקות לתוכנה של קביעת תורים למרפאות. לשם כך היא חקרה את נוהל הזמנת התורים ואישורם, וכן את מיגוון הגילים והמחלות של הפונים, והתמחויות הרופאים השונים, ובהתאם לכך תיכננה בקפידה את הבדיקות.–איזה מהמשפטים הבאים מתאר באופן הנכון ביותר את פעולתה:
    • A. 

      המנהלת שילבה טכניקה רפואית עם הרגולציה של רשויות הבריאות

    • B. 

      המנהלת שילבה טכניקה מונחית תהליך עם טכניקה מונחית נתונים

    • C. 

      המנהלת שילבה בדיקות חוקרות עם טכניקות לתקנים רפואיים

    • D. 

      המנהלת הכינה נוהל בדיקות המבוסס על תקנים רפואיים

  • 130. 
    •איזו אפשרות מייצגת את מידת העצמאות הרבה ביותר של ארגון הבדיקות, מבין האפשרויות הבאות:
    • A. 

      בודקים עצמאיים בתוך צוותי הפיתוח

    • B. 

      המפתחים בודקים עצמאית את הקוד שכתבו

    • C. 

      צוות או קבוצת בדיקות עצמאיים בתוך ארגון הפיתוח

    • D. 

      צוותי פיתוח עצמאיים בתוך קבוצת הבדיקות

  • 131. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון:
    • A. 

      אחד מיתרונות הבדיקה העצמאית הוא שלבודקים אין שום קשר לצוות הפיתוח אחד מיתרונות הבדיקה העצמאית הוא שהבודקים יכולים לבקר בחריפות את המפתחים

    • B. 

      אחד מחסרונות הבדיקה העצמאית הוא שהבודקים אינם כפופים למנהל הפיתוח אחד מיתרונות הבדיקה העצמאית הוא שלבודקים אין שום קשר לצוות הפיתוח

    • C. 

      אחד מיתרונות הבדיקה העצמאית הוא שהבודקים אינם מוטים אחד מחסרונות הבדיקה העצמאית הוא שהבודקים אינם כפופים למנהל הפיתוח אחד מיתרונות הבדיקה העצמאית הוא שהבודקים יכולים לבקר בחריפות את המפתחים

    • D. 

      אחד מיתרונות הבדיקה העצמאית הוא שהבודקים אינם מוטים אחד מחסרונות הבדיקה העצמאית הוא שהמפתחים עלולים לאבד תחושת אחריות לאיכות

  • 132. 
    •בין משימותיו האופייניות של מוביל/מנהל בדיקות אפשר למנות:
    • A. 

      ביצוע בפועל של הבדיקות תיאום אסטרטגיית הבדיקות תכנון הבדיקות

    • B. 

      תיאום אסטרטגיית הבדיקות תכנון הבדיקות

    • C. 

      תיאום אסטרטגיית הבדיקות תכנון הבדיקות תיעוד פרטני של כל בדיקה

    • D. 

      תיאום אסטרטגיית הבדיקות תכנון הבדיקות הגדרת מדדים להתקדמות הבדיקות

  • 133. 
    •בין משימותיו האופייניות של בודק אפשר למנות:
    • A. 

      סקירת תכניות הבדיקה והשתתפות בכתיבתן יישום בדיקות בכל רמות הבדיקה

    • B. 

      סקירת תכניות הבדיקה והשתתפות בכתיבתן הובלת הבדיקות מדידת ביצועים של רכיבים ושל מערכות

    • C. 

      סקירת תכניות הבדיקה והשתתפות בכתיבתן יישום בדיקות בכל רמות הבדיקה מדידת ביצועים של רכיבים ושל מערכות

    • D. 

      תכנון הבדיקות יישום בדיקות בכל רמות הבדיקה מדידת ביצועים של רכיבים ושל מערכות

  • 134. 
    •גישה לבדיקות (test approach)  כוללת בדרך כלל את:
    • A. 

      עיצוב הבדיקות טכניקת עיצוב הבדיקות אמות מידה ליציאה

    • B. 

      טכניקת עיצוב הבדיקות אמות מידה ליציאה סוגי בדיקות שיש לבצע

    • C. 

      עיצוב הבדיקות טכניקת עיצוב הבדיקות אמות מידה ליציאה דיווח תוצאות הבדיקות

    • D. 

      טכניקת עיצוב הבדיקות אמות מידה ליציאה דיווח תוצאות הבדיקות סוגי בדיקות שיש לבצע

  • 135. 
    •מנהל בדיקות קבע את אסטרטגיית הבדיקות ואת הגישה אליהן, תכנן את הבדיקות, קבע את טכניקת עיצובן, יישם וביצע אותן, הגדיר מדדים, וכתב דו"ח סיכום. איזה מפעולות אלה המנהל אינו אמור לבצע:
    • A. 

      קביעת טכניקת עיצוב הבדיקות

    • B. 

      כתיבת דו"ח סיכום הבדיקות

    • C. 

      יישום וביצוע הבדיקות

    • D. 

      המנהל לא ביצע שום פעולה שאינו אמור לבצע

  • 136. 
    •מנהל בדיקות ביקש 7 בודקים למשך 3 שבועות לשם פרויקט בדיקות. בהמשך עודכן על ידי ההנהלה כי עומדים לרשותו 5 בודקים למשך שבועיים, ובהתאם לנתונים אלו תכנן את הבדיקות. לאיזה קטגוריות ניתן לשייך את ההשפעה של נתונים אלו על התכנון בידי המנהל?
    • A. 

      מדיניות בדיקות, סיכונים, קריטיות.

    • B. 

      מדיניות בדיקות, ומידת הבדיקוּת (testability)

    • C. 

      סיכונים, אילוצים, זמינות משאבים

    • D. 

      סיכונים, אילוצים, בדיקוּת, זמינות משאבים

  • 137. 
    •לקראת הוצאתו של מוצר תוכנה חדש נערכה פעילות של תכנון וביצוע בדיקות.–לא היו אילוצים מיוחדים; הבדיקות יושמו ובוצעו בדיוק בהתאם לכל מה שנדרש והוגדר בתכנון.–כעבור שנה נערכו הכנות להוצאת דור שני של המוצר עם תכונה חדשה,•אבל שאר התכונות לא השתנו.–צוות הבודקים, שהתחלף בינתיים, רצה להשתמש בבדיקות שנכתבו שנה קודם.–לאכזבתם, התברר שלא ניתן לשחזר את הבדיקות המוצלחות שנערכו אז,•משום שנהלי הבדיקות תוארו בצורה כללית מדי.– לאור התיאור לעיל על כל פרטיו, איזה מההיגדים הבאים הוא הנכון ביותר:
    • A. 

      הבודקים של הדור הראשון אחראים לכך שלא תיארו בפירוט מספיק את נהלי הבדיקות

    • B. 

      זוהי שגיאה מתודולוגית גסה, לנסות לעשות שימוש חוזר בבדיקות של דור קודם

    • C. 

      בתכנון הדור הראשון, רמת הפירוט הנדרשת בתיאור נהלי הבדיקות לא היתה מספקת

    • D. 

      הבודקים של הדור השני נכשלו בכך שלא הצליחו להבין את תיאור נהלי הבדיקות

  • 138. 
    •איזה מהבאים אינו שייך להגדרת אמות מידה לכניסה לבדיקות:
    • A. 

      זמינות סביבת הבדיקות

    • B. 

      מידת צפיפות הפגמים

    • C. 

      מוכנות כלי הבדיקות

    • D. 

      זמינות נתוני בדיקות

  • 139. 
    •איזה מהבאים אינו שייך להגדרת אמות מידה ליציאה מבדיקות:
    • A. 

      מדדי כיסוי הקוד הנבדק

    • B. 

      זמינותו של הקוד הנבדק

    • C. 

      השגת מטרה שהוגדרה מראש

    • D. 

      עלות הבדיקות

  • 140. 
    •לקראת ביצוע הבדיקות נדרש מאיתנו להכין תכנית בדיקות מפורטת וסביבת בדיקות.–לאחר מכן התחלנו בבדיקות ומצאנו תחילה כשלים רבים. כשהכשלים התחילו להתמעט והרגשנו שמיצינו, סיימנו את הבדיקות.–כיצד ניתן להגדיר את התהליך מבחינת אמות מידה לכניסה וליציאה?
    • A. 

      בתהליך הוגדרו היטב אמות המידה לכניסה ואמות מידה ליציאה

    • B. 

      בתהליך הוגדרו היטב אמות מידה לכניסה, ובמידה מסויימת ליציאה

    • C. 

      בתהליך הוגדרו אמות מידה לכניסה, אך לא אמות מידה ליציאה

    • D. 

      אמות מידה לכניסה וליציאה נוגעות רק לסקירות, לא לבדיקות דינמיות

  • 141. 
    •לשם הערכת ההשקעה הנדרשת בבדיקת תוכנה פיננסית עבור בית השקעות המתמחה בהשקעות צמודות-מדד, התייעץ מנהל הבדיקות עם מנהל ההשקעות של הלקוח, וכמו כן נעזר בתקן כתוב של רמת האבטחה הנדרשת לתוכנות פיננסיות.מנהל הבדיקות עשה שימוש ב:
    • A. 

      גישה מבוססת-מדדים, ומאפיינים של תהליך הפיתוח

    • B. 

      גישה מבוססת-מומחה, והערכת מיומנויות המעורבים

    • C. 

      גישה מבוססת-מומחה, ומאפיינים של המוצר

    • D. 

      גישה מבוססת-מדדים, ומאפיינים של המוצר

  • 142. 
    •בתחילת תהליך תכנון הבדיקות בדור שלישי של מוצר תקשורת, קבע מנהל הבדיקות את גישתו אליהן:–התמקדות באזורים בסיכון הגבוה, התבססות על ניסיון הבודקים מגירסאות קודמות, התאמה לתקן התקשורת, ואוטומציה נרחבת של בדיקות-נסיגה.–באיזה קטגוריות של גישות נמצאת גישתו של המנהל:–
    • A. 

      אנליטית , מבוססת מודל, שיטתית, האוריסטית (heuristic)

    • B. 

      אנליטית, שיטתית, תואמת תקן, נוגדת נסיגה (regression-averse)

    • C. 

      שיטתית, תואמת תקן, ייעוצית, נוגדת נסיגה (regression-averse)

    • D. 

      מבוססת מודל, שיטתית, ייעוצית, נוגדת נסיגה (regression-averse)

  • 143. 
    •בקשר לניטור בדיקות (test monitoring)ולבקרת בדיקות (test control),–איזה מההיגדים הבאים נכון:
    • A. 

      בניטור בדיקות מנהלים אותן בפועל, ובבקרת בדיקות מבצעים פעילות ביקורת על הבדיקות.

    • B. 

      בניטור בדיקות מתקנים אותן כדי להגיע למטרות שתוכננו, ובבקרת בדיקות מוודאים שמטרה זו הושגה.

    • C. 

      בניטור בדיקות משווים מצב בפועל למה שתוכנן, ובבקרת בדיקות מבצעים פעולות מתקנות כדי להגיע למה שתוכנן.

    • D. 

      ניטור בדיקות ובקרת בדיקות הם שמות שונים לאותה פעולה, בה מבצעים פעולות מתקנות כדי להגיע למה שתוכנן.

  • 144. 
    •איזה מהבאים שייך למעקב אחר התקדמות הבדיקות:
    • A. 

      אחוז עבודת ההכנה של מקרי בדיקה, שבוצע בפועל אחוז עבודת ההכנה של סביבת העבודה, שבוצע בפועל מידע אודות פגמים, למשל פגמים שהתגלו ותוקנו מידע אודות אסטרטגיית הבדיקות, כגון אופן הגישה לבדיקות

    • B. 

      אחוז עבודת ההכנה של סביבת העבודה, שבוצע בפועל מידע אודות פגמים, למשל פגמים שהתגלו ותוקנו מידע אודות אסטרטגיית הבדיקות, כגון אופן הגישה לבדיקות שיעורי הכיסוי שהושגו ביחס לדרישות, לסיכונים, ולקוד

    • C. 

      אחוז עבודת ההכנה של מקרי בדיקה, שבוצע בפועל אחוז עבודת ההכנה של סביבת העבודה, שבוצע בפועל מידע אודות פגמים, למשל פגמים שהתגלו ותוקנו שיעורי הכיסוי שהושגו ביחס לדרישות, לסיכונים, ולקוד

    • D. 

      אחוז עבודת ההכנה של מקרי בדיקה, שבוצע בפועל אחוז עבודת ההכנה של סביבת העבודה, שבוצע בפועל מידע אודות אסטרטגיית הבדיקות, כגון אופן הגישה לבדיקות שיעורי הכיסוי שהושגו ביחס לדרישות, לסיכונים, ולקוד

  • 145. 
    •בדור חדש של תוכנה למכירת כרטיסי קולנוע, התווספה תכונה המאפשרת לראות את מיקום המושבים באולם הקולנוע באופן תלת-מימדי; ניתנה עדיפות לבדיקת תכונה חדשה זו.–במהלך הבדיקות התברר למנהלת הבדיקות כי חל פיגור בבדיקת התכונה החדשה בשל בעיות יציבות שלה, תקלה האמורה להיפתר בתוך שבוע. מנהלת הבדיקות החליטה  להקדים את בדיקת שאר התכונות, ולדחות את בדיקת התכונה החדשה לעוד שבוע, כאשר תסופק גירסה מתוקנת שלה.–איזה מההיגדים הבאים מתאר את המצב :
    • A. 

      על סמך מידע מניטור הבדיקות המנהלת ביצעה פעולת בקרה ושינתה את סדר ביצוען.

    • B. 

      כיוון שלא נערך ניטור בדיקות, לא ניתן היה לבדוק את התכונה החדשה.

    • C. 

      מנהלת הבדיקות חרגה מסמכותה, ואסור היה לה לדחות את הבדיקות שבעדיפות.

    • D. 

      על סמך מידע על צפיפות פגמים, המנהלת שינתה את תיעדוף הבדיקות.

  • 146. 
    •חברת תוכנה הכניסה כלי לניהול תצורה בפיתוח, כך שכל פריט בתוכנה מזוהה ויש בקרה על כל שינוי בו, בהתאמה לדרישות שפורטו. קבוצת הבדיקות קיבלה נוהל ולפיו בודקים רק גירסאות תוכנה שעברו תהליך בקרת תצורה מלא.–על סמך המידע שלעיל, איזה מההיגדים הבאים נכון:
    • A. 

      ניהול תצורה מצד הבדיקות הוטמע באופן מלא

    • B. 

      ניהול תצורה מצד הבדיקות הוטמע באופן חלקי

    • C. 

      ניהול תצורה מצד הבדיקות אינו נזכר בתיאור לעיל

    • D. 

      ניהול תצורה מצד הפיתוח אינו נזכר בתיאור לעיל

  • 147. 
    •האם אחד משני המאפיינים הבאים (או שניהם) אינו שייך לניהול תצורת הבדיקות במסגרת בדיקות תוכנה:
    • A. 

      לכל פריט במכלול מרכיבי הבדיקות של התוכנה הנבדקת יש זיהוי חד-משמעי

    • B. 

      לכל פריט במכלול מרכיבי הפיתוח של התוכנה הנבדקת יש זיהוי חד-משמעי

    • C. 

      שני המאפיינים לעיל שייכים לניהול תצורת הבדיקות

    • D. 

      אף אחד משני המאפיינים לעיל אינו שייך לניהול תצורת הבדיקות

  • 148. 
    •במסגרת ההכנות לפרויקט בדיקות התברר כי הדרישות לגבי חלק ממושאי הבדיקות תושלמנה רק אחרי תחילת הבדיקות.–מה ההיגד הנכון ביותר לגבי בדיקות אלה?
    • A. 

      בדיקות עם סיכון מוצרי

    • B. 

      בדיקות עם סיכון פרויקטלי

    • C. 

      בדיקות מבוססות סיכון

    • D. 

      בדיקות נטולות סיכון

  • 149. 
    •איזה מהבאים אינו סיכון פרויקט:
    • A. 

      בעיות מצד חלק מהספקים החיצוניים לפרויקט

    • B. 

      קושי בהגדרת הדרישות הנכונות

    • C. 

      איכות נמוכה של העיצוב והקוד

    • D. 

      קבוצת הבדיקות עצמאית ביחס לקבוצת הפיתוח

  • 150. 
    •איזה מהבאים אינו סיכון מוצר:
    • A. 

      איכות נמוכה של העיצוב והקוד

    • B. 

      בדיקות המוצר עשויות להימשך זמן רב מהמתוכנן

    • C. 

      האפשרות שהמוצר יגרום נזק לאדם או לחברה

    • D. 

      התוכנה אינה מבצעת את הפעולות שלשמן נועדה

  • 151. 
    •מנהלת בדיקות זיהתה, על סמך ניסיון העבר, שבמוצר יש אזורים המועדים לכשל עקב דרישות חלקיות. כמו כן ידוע לה כי השלמת הדרישות תתבצע רק בדור הבא של המוצר.–איזו מהפעולות הבאות  אינה חלק לגיטימי מגישת בדיקות מבוססת-סיכונים:
    • A. 

      שימת דגש על תיעדוף של בדיקת האזורים המועדים לכשל

    • B. 

      הימנעות מבזבוז זמן על בדיקת האזורים המועדים לכשל

    • C. 

      הרחבת היקף הבדיקות

    • D. 

      ייזום סקירה וביקורת של הדרישות

  • 152. 
    •בודק מצא אי-התאמה בין תוצאות צפויות לתוצאות בפועל, וכתב על כך דו"ח אירוע. לאחר מכן ערך בדיקה בה התברר שהאירוע הוא אכן כשל, ודיווח גם על כך.–איזה מההיגדים הבאים נכון:
    • A. 

      בפעולות שתוארו הבודק מיצה את תפקידו בהצלחה

    • B. 

      עתה על הבודק לגלות את הפגם שגרם לכשל

    • C. 

      על הבודק לעקוב אחרי הפגם עד תיקונו וסגירת הדו"ח

    • D. 

      תשובות B ו-C נכונות

  • 153. 
    •בודקת כתבה דו"ח אירוע עם תאריך, שמה, ותיאור זה: "ביצעתי את בדיקה מספר 7 והתוצאה היתה 42. סדר הפעולות היה: הפעלת התוכנה, כניסה לתפריט שאלות, ולחיצה על כפתור 'בדיקת המערכת'. חומרת הבאג: קריטית".–איזה מהבאים אינו נתון החסר בדו"ח זה:
    • A. 

      התוצאה הצפויה

    • B. 

      התוצאה בפועל

    • C. 

      סביבת הבדיקות

    • D. 

      תשובות A ו-B נכונות

  • 154. 
    •איזה מהפעולות הבאות אינה שייכת בדרך כלל לכלי תומך בדיקות:
    • A. 

      יצירת נתוני בדיקה

    • B. 

      ניהול הבדיקות

    • C. 

      דיווח ומעקב אחר ביצוע הבדיקות

    • D. 

      גיבוש הגישה לבדיקות

  • 155. 
    •כלים תומכי בדיקות, משמשים, בין היתר, לצורך:
    • A. 

      הרצת בדיקות אוטומטיות תכנון בדיקות ידניות עיצוב בדיקות ידניות קביעת אסטרטגיה לבדיקות

    • B. 

      תכנון בדיקות ידניות עיצוב בדיקות ידניות קביעת אסטרטגיה לבדיקות השוואת נתונים

    • C. 

      הרצת בדיקות אוטומטיות תכנון בדיקות ידניות עיצוב בדיקות ידניות השוואת נתונים

    • D. 

      הרצת בדיקות אוטומטיות עיצוב בדיקות ידניות קביעת אסטרטגיה לבדיקות השוואת נתונים

  • 156. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון:
    • A. 

      כלי בדיקות מיועדים רק לבודקים כל כלי בדיקות תומך רק בפעילות מוגדרת אחת

    • B. 

      כל כלי בדיקות תומך רק בפעילות מוגדרת אחת אפקט הגשושית (probe effect) הוא השפעת הבדיקות על הכלי (הגשושית)

    • C. 

      אפקט הגשושית (probe effect) הוא השפעת הבדיקות על הכלי (הגשושית) כשהביצועים מואטים עקב הפעלת כלי בדיקות ביצועים, זהו אפקט גשושית

    • D. 

      כשהביצועים מואטים עקב הפעלת כלי בדיקות ביצועים, זהו אפקט גשושית אפקט הגשושית עשוי להשפיע גם על מדידות כיסוי הקוד

  • 157. 
    •בחברת תוכנה השתמשו בכלי לשם ניהול הדרישות, קישורן לבדיקות, מעקב אחר הרצת הבדיקות, מדידת כמות הבדיקות שהורצו מתוך סך הבדיקות, מדידת מספר הבדיקות שנכשלו עקב באגים, ומדידת מספר הדרישות שנבדקו בהצלחה (ושנבדקו בכלל).–איזה מהתיאורים הבאים הוא הפחות מתבטא במידע דלעיל:
    • A. 

      הכלי משמש לטיפול בנעקבות

    • B. 

      הכלי משמש לניהול הבדיקות

    • C. 

      הכלי משמש לניהול הבאגים במערכת

    • D. 

      הכלי משמש לקביעת הכיסוי שהשיגו הבדיקות

  • 158. 
    •במהלך פיתוח תוכנה נעשה שימוש בכלים למטרות הבאות:איזה מהתשובות הבאות כוללת רק פעילות בדיקות סטטית: 
    • A. 

      סקירה של הדרישות סקירה של הקוד ניתוח של הקוד חישוב של כיסוי הקוד

    • B. 

      סקירה של הדרישות סקירה של הקוד ניתוח של הקוד חישוב של הסיבוכיות

    • C. 

      סקירה של הקוד ניתוח של הקוד חישוב של כיסוי הקוד חישוב של הסיבוכיות

    • D. 

      סקירה של הדרישות סקירה של הקוד חישוב של כיסוי הקוד חישוב של הסיבוכיות

  • 159. 
    •בודקת הפעילה כלי להרצת בדיקות, והקליטה בדיקה ידנית מראשיתה ועד סופה. בהמשך, בכל בדיקת נסיגה (רגרסיה) הורצה אותה בדיקה באופן אוטומטי. בדור הבא של המוצר חלו שינויים קלים באובייקט הנבדק, שחייבו שינוי מקביל בבדיקה. איזו מהקביעות הבאות נכונה :
    • A. 

      הדבר מוכיח שאין להקליט בדיקות לצורך שימוש עתידי ניתן לשנות את הבדיקה על ידי עריכת הסקריפט שלה הפיכת בדיקה ידנית לאוטומטית לצורך רגרסיה היא נוהל מקובל

    • B. 

      הדבר מוכיח שאין להקליט בדיקות לצורך שימוש עתידי ניתן להקליט את הבדיקה מחדש ללא צורך בעריכת הסקריפט הפיכת בדיקה ידנית לאוטומטית לצורך רגרסיה היא נוהל מקובל

    • C. 

      הדבר מוכיח שאין להקליט בדיקות לצורך שימוש עתידי ניתן לשנות את הבדיקה על ידי עריכת הסקריפט שלה כל התרחיש דמיוני: אין זה מעשי להקליט בדיקות ידניות

    • D. 

      ניתן לשנות את הבדיקה על ידי עריכת הסקריפט שלה ניתן להקליט את הבדיקה מחדש ללא צורך בעריכת הסקריפט הפיכת בדיקה ידנית לאוטומטית לצורך רגרסיה היא נוהל מקובל

  • 160. 
    •בפרויקט תוכנה נעשה שימוש בכלי למדידת כיסוי והתברר כי הושג כיסוי משפטים של 80%. איזה מההיגדים הבאים נכון:
    • A. 

      80% ממשפטי הדרישות (requirements) כוסו על ידי הבדיקות כלים כאלו יכולים למדוד גם כיסויים מסוגים נוספים

    • B. 

      כלים כאלו יכולים למדוד גם כיסויים מסוגים נוספים

    • C. 

      בכך הושג כיסוי תנאים מרובים של 80% בכך הושג כיסוי תנאים של 40%

    • D. 

      לאור התוצאה, הכיסוי נמדד באמצעים לא פולשניים (non-intrusive)

  • 161. 
    •כלי ניתוח דינמי:
    • A. 

      הם ביסודם כלי ניתוח סטטי אותם מריצים באופן דינמי

    • B. 

      עשויים לגלות דליפות זיכרון (memory leaks)

    • C. 

      משמשים לניתוח דינמי של מסמכים

    • D. 

      הינם זהים לכלי ניפוי באגים (debugging)

  • 162. 
    •בעת בדיקת אתר אינטרנט השתמשה בודקת בכלי אשר דימה מספר גדל והולך של משתמשים בו-זמניים, עד אשר ביצועי האתר ירדו מתחת לרף מינימלי שהוגדר; המספר המירבי שבו ביצועי האתר היו עדיין סבירים הוגדר כמספר המירבי של משתמשים במערכת. לאחר מכן השתמשה הבודקת בכלי שני אשר דימה את מספר המשתמשים המירבי, וזאת לאורך זמן ותוך הקטנת משאבי המערכת המוקצים לאתר.
    • A. 

      הכלי הראשון בו השתמשה הבודקת היה כלי בדיקות מאמץ, והשני כלי ניטור משאבים.

    • B. 

      הכלי השני היה כלי בדיקות מאמץ, והראשון כלי ניטור משאבים.

    • C. 

      הכלי הראשון היה כלי בדיקות עומסים, והשני כלי בדיקות מאמץ.

    • D. 

      שני הכלים הם סוגים של כלי ניטור משאבים.

  • 163. 
    •חברה הכניסה לשימוש כלי תמיכה בבדיקות. לאחר שנה התברר כי מרבית הבודקים אינם משתמשים בכלי: חלקם משום שטרם עברו הכשרה כי היתה רק אחת כזו, חלקם משום ששאלות שהיפנו לספק לא נענו, וחלקם משום ששידרגו למערכת הפעלה חדשה, אשר אינה נתמכת בידי הכלי. אלו סיכונים התממשו בתרחיש שתואר:
    • A. 

      אומדן-חסר של המשאבים הנדרשים להטמעת הכלי אומדן-חסר של המאמץ שנדרש לתחזק את מה שהכלי מייצר היענות נמוכה של הספק לפניות בנושא תמיכה

    • B. 

      היענות נמוכה של הספק לפניות בנושא תמיכה ציפיות לא מציאותיות מהכלי התממשות של סיכון בלתי צפוי

    • C. 

      אומדן-חסר של המשאבים הנדרשים להטמעת הכלי אומדן-חסר של המאמץ שנדרש לתחזק את מה שהכלי מייצר ציפיות לא מציאותיות מהכלי

    • D. 

      אומדן-חסר של המשאבים הנדרשים להטמעת הכלי היענות נמוכה של הספק לפניות בנושא תמיכה התממשות של סיכון בלתי צפוי

  • 164. 
    •חברה רכשה כלי ניתוח סטטי והחלה להשתמש בו לגבי הקוד הקיים שלה, שהינו גדול מאד; לשם ביצוע הדרגתי, יושם הכלי תחילה רק על אחד משלושת רכיבי התוכנה. הכלי הוציא כמות התראות כה גדולה שפשוט לא ניתן היה לטפל בה, ולכן נזנח. איזה מהמשפטים הבאים מתאר בצורה הנכונה ביותר את הבעיה:
    • A. 

      אומדן-חסר של המאמץ הנדרש להטמעת הכלי

    • B. 

      יישום בלתי הדרגתי של כלי הניתוח

    • C. 

      היעדר תמיכה מצד הספק

    • D. 

      התממשות של סיכון בלתי צפוי

  • 165. 
    •תסריט בדיקות של מערכת, שבה עשרות מחלקות שקילות, ניתן באופן נפרד לבודק ולבודקת, על מנת שיבדקו אותו באופן בלתי תלוי וכך יושג אמון רב יותר בתוצאות הבדיקה.–הבודקת השתמשה בכלי המייצר נתונים תוך כדי הרצה, על סמך פרמטרים הקובעים שבכל הרצה ייבדקו כל ערכי הקצה, וכן לפחות ערך נוסף אחד מכל מחלקת שקילות.–הבודק הזין לקובץ אקסל נתונים המייצגים את כל מחלקות השקילות: ערכי קצה וערך ביניים כלשהו לכל מחלקה.
    • A. 

      הבודקת השתמשה בטכניקה מונחית נתונים, והבודק בטכניקה מונחית מילות מפתח.

    • B. 

      הבודק השתמש בטכניקה מונחית נתונים, והבודקת בטכניקה מונחית מילות מפתח.

    • C. 

      הבודקת השתמשה בטכניקת בדיקות דינמית, והבודק בטכניקה סטטית.

    • D. 

      הבודקת השתמשה בטכניקה מונחית נתונים, וגם הבודק בטכניקה מונחית נתונים.

  • 166. 
    •לקראת רכישת כלי לתמיכה בבדיקות, נבדקו הנושאים הבאים. איזה מהם (אחד או שניים) הכי פחות רלוונטי:
    • A. 

      עד כמה ארגון הבדיקות בשל להכנסת הכלי עד כמה הכלי אפקטיבי ספציפית לתוכנה הנבדקת

    • B. 

      עד כמה ארגון הבדיקות עצמאי ביחס לפיתוח

    • C. 

      עד כמה התשתית הקיימת מתאימה להפעלת הכלי עד כמה ספק הכלי מבוסס מבחינה כלכלית ועסקית

    • D. 

      עד כמה ספק הכלי מבוסס מבחינה כלכלית ועסקית

  • 167. 
    •בין הגורמים התורמים להטמעה מוצלחת של כלי, איזה מהבאים (אחד או שניים) הכי פחות רלוונטי:
    • A. 

      פריסה הדרגתית של הכלי בארגון ניטור השימוש בכלי ומידת התועלת המופקת ממנו

    • B. 

      התאמת תהליכים ושיפורם כדי שיתאימו לשימוש בכלי

    • C. 

      תמיכה בצוות הבדיקות המשתמש בכלי בדיקת ספק הכלי מבחינה כלכלית ועסקית

    • D. 

      בדיקת ספק הכלי מבחינה כלכלית ועסקית