סילבוס: פרק 5 ושאלות לבחינה

25 | Total Attempts: 455

SettingsSettingsSettings
Please wait...
:  5

Type description here.


Questions and Answers
  • 1. 
    •איזו אפשרות מייצגת את מידת העצמאות הרבה ביותר של ארגון הבדיקות, מבין האפשרויות הבאות:
    • A. 

      בודקים עצמאיים בתוך צוותי הפיתוח

    • B. 

      מפתחים בודקים עצמאית את הקוד שכתבו

    • C. 

      צוות או קבוצת בדיקות עצמאיים בתוך ארגון הפיתוח

    • D. 

      צוותי פיתוח עצמאיים בתוך קבוצת הבדיקות

  • 2. 
    •איזה מההיגדים הבאים נכון:.Iאחד מיתרונות הבדיקה העצמאית הוא שהבודקים אינם מוטים.IIאחד מחסרונות הבדיקה העצמאית הוא שהבודקים אינם כפופים למנהל הפיתוח.IIIאחד מיתרונות הבדיקה העצמאית הוא שלבודקים אין שום קשר לצוות הפיתוח.IVאחד מחסרונות הבדיקה העצמאית הוא שהמפתחים עלולים לאבד תחושת אחריות לאיכות.Vאחד מיתרונות הבדיקה העצמאית הוא שהבודקים יכולים לבקר בחריפות את המפתחים 
    • A. 

      III, V III, V III, V

    • B. 

      II, III II, III

    • C. 

      I, II, V

    • D. 

      I, IV

  • 3. 
    בין משימותיו האופייניות של מוביל/מנהל בדיקות אפשר למנות:.I ביצוע בפועל של הבדיקות.II תיאום אסטרטגיית הבדיקות.IIIתכנון הבדיקות .IVתיעוד פרטני של כל בדיקה.Vהגדרת מדדים להתקדמות הבדיקות 
    • A. 

      I, II, III I, II, III

    • B. 

      II, III II, III

    • C. 

      II, III, IV

    • D. 

      II, III, V

  • 4. 
    בין משימותיו האופייניות של בודק אפשר למנות:.Iסקירת תכניות הבדיקה והשתתפות בכתיבתן.IIתכנון הבדיקות.IIIהובלת הבדיקות.IVיישום בדיקות בכל רמות הבדיקה.Vמדידת ביצועים של רכיבים ושל מערכות 
    • A. 

      I, IV I, IV

    • B. 

      I, III, V

    • C. 

      I, IV, V

    • D. 

      II, IV, V

  • 5. 
    גישה לבדיקות (test approach)  כוללת בדרך כלל את:.Iעיצוב הבדיקות.IIטכניקת עיצוב הבדיקות.IIIאמות מידה ליציאה.IVדיווח תוצאות הבדיקות.Vסוגי בדיקות שיש לבצע 
    • A. 

      I, II, III I, II, III

    • B. 

      II, III, V

    • C. 

      I, II, III, IV

    • D. 

      II, III, IV, V

  • 6. 
    •מנהל בדיקות קבע את אסטרטגיית הבדיקות ואת הגישה אליהן, תכנן את הבדיקות, קבע את טכניקת עיצובן, יישם וביצע אותן, הגדיר מדדים, וכתב דו"ח סיכום. איזה מפעולות אלה המנהל אינו אמור לבצע:.קביעת טכניקת עיצוב הבדיקות 
    • A. 

      קביעת טכניקת עיצוב הבדיקות קביעת טכניקת עיצוב הבדיקות

    • B. 

      כתיבת דו"ח סיכום הבדיקות

    • C. 

      יישום וביצוע הבדיקות

    • D. 

      המנהל לא ביצע שום פעולה שאינו אמור לבצע

  • 7. 
    •מנהל בדיקות ביקש 7 בודקים למשך 3 שבועות לשם פרויקט בדיקות. בהמשך עודכן על ידי ההנהלה כי עומדים לרשותו 5 בודקים למשך שבועיים, ובהתאם לנתונים אלו תכנן את הבדיקות. לאיזה קטגוריות ניתן לשייך את ההשפעה של נתונים אלו על התכנון בידי המנהל? 
    • A. 

      מדיניות בדיקות, סיכונים, קריטיות. מדיניות בדיקות, סיכונים, קריטיות.

    • B. 

      מדיניות בדיקות, ומידת הבדיקוּת (testability)

    • C. 

      סיכונים, אילוצים, זמינות משאבים

    • D. 

      סיכונים, אילוצים, בדיקוּת, זמינות משאבים

  • 8. 
    •לקראת הוצאתו של מוצר תוכנה חדש נערכה פעילות של תכנון וביצוע בדיקות.–לא היו אילוצים מיוחדים; הבדיקות יושמו ובוצעו בדיוק בהתאם לכל מה שנדרש והוגדר בתכנון.–כעבור שנה נערכו הכנות להוצאת דור שני של המוצר עם תכונה חדשה,•אבל שאר התכונות לא השתנו.–צוות הבודקים, שהתחלף בינתיים, רצה להשתמש בבדיקות שנכתבו שנה קודם.–לאכזבתם, התברר שלא ניתן לשחזר את הבדיקות המוצלחות שנערכו אז,•משום שנהלי הבדיקות תוארו בצורה כללית מדי.– לאור התיאור לעיל על כל פרטיו, איזה מההיגדים הבאים הוא הנכון ביותר: 
    • A. 

      הבודקים של הדור הראשון אחראים לכך שלא תיארו בפירוט מספיק את נהלי הבדיקות

    • B. 

      זוהי שגיאה מתודולוגית גסה, לנסות לעשות שימוש חוזר בבדיקות של דור קודם

    • C. 

      בתכנון הדור הראשון, רמת הפירוט הנדרשת בתיאור נהלי הבדיקות לא היתה מספקת

    • D. 

      הבודקים של הדור השני נכשלו בכך שלא הצליחו להבין את תיאור נהלי הבדיקות

  • 9. 
    •איזה מהבאים אינו שייך להגדרת אמות מידה לכניסה לבדיקות: 
    • A. 

      זמינות סביבת הבדיקות זמינות סביבת הבדיקות

    • B. 

      מידת צפיפות הפגמים

    • C. 

      מוכנות כלי הבדיקות

    • D. 

      זמינות נתוני בדיקות

  • 10. 
    •איזה מהבאים אינו שייך להגדרת אמות מידה ליציאה מבדיקות:
    • A. 

      מדדי כיסוי הקוד הנבדק

    • B. 

      זמינותו של הקוד הנבדק

    • C. 

      השגת מטרה שהוגדרה מראש

    • D. 

      עלות הבדיקות

  • 11. 
    •לקראת ביצוע הבדיקות נדרש מאיתנו להכין תכנית בדיקות מפורטת וסביבת בדיקות.–לאחר מכן התחלנו בבדיקות ומצאנו תחילה כשלים רבים. כשהכשלים התחילו להתמעט והרגשנו שמיצינו, סיימנו את הבדיקות.–כיצד ניתן להגדיר את התהליך מבחינת אמות מידה לכניסה וליציאה?
    • A. 

      בתהליך הוגדרו היטב אמות המידה לכניסה ואמות מידה ליציאה

    • B. 

      בתהליך הוגדרו היטב אמות מידה לכניסה, ובמידה מסויימת ליציאה

    • C. 

      בתהליך הוגדרו אמות מידה לכניסה, אך לא אמות מידה ליציאה

    • D. 

      אמות מידה לכניסה וליציאה נוגעות רק לסקירות, לא לבדיקות דינמיות

  • 12. 
    •לשם הערכת ההשקעה הנדרשת בבדיקת תוכנה פיננסית עבור בית השקעות המתמחה בהשקעות צמודות-מדד, התייעץ מנהל הבדיקות עם מנהל ההשקעות של הלקוח, וכמו כן נעזר בתקן כתוב של רמת האבטחה הנדרשת לתוכנות פיננסיות.מנהל הבדיקות עשה שימוש ב:
    • A. 

      גישה מבוססת-מדדים, ומאפיינים של תהליך הפיתוח

    • B. 

      גישה מבוססת-מומחה, והערכת מיומנויות המעורבים

    • C. 

      גישה מבוססת-מומחה, ומאפיינים של המוצר

    • D. 

      גישה מבוססת-מדדים, ומאפיינים של המוצר

  • 13. 
    •לשם הערכת ההשקעה הנדרשת–בבדיקת תוכנה פיננסית עבור בית השקעות המתמחה בהשקעות צמודות-מדד,•התייעץ מנהל הבדיקות עם מנהל ההשקעות של הלקוח,•וכמו כן נעזר בתקן כתוב של רמת האבטחה הנדרשת לתוכנות פיננסיות.–מנהל הבדיקות עשה שימוש ב:
    • A. 

      גישה מבוססת-מדדים, ומאפיינים של תהליך הפיתוח

    • B. 

      גישה מבוססת-מומחה, והערכת מיומנויות המעורבים

    • C. 

      גישה מבוססת-מומחה, ומאפיינים של המוצר

    • D. 

      גישה מבוססת-מדדים, ומאפיינים של המוצר

  • 14. 
    •בתחילת תהליך תכנון הבדיקות בדור שלישי של מוצר תקשורת, קבע מנהל הבדיקות את גישתו אליהן:–התמקדות באזורים בסיכון הגבוה, התבססות על ניסיון הבודקים מגירסאות קודמות, התאמה לתקן התקשורת, ואוטומציה נרחבת של בדיקות-נסיגה.–באיזה קטגוריות של גישות נמצאת גישתו של המנהל: 
    • A. 

      אנליטית , מבוססת מודל, שיטתית, האוריסטית (heuristic)

    • B. 

      אנליטית, שיטתית, תואמת תקן, נוגדת נסיגה (regression-averse)

    • C. 

      שיטתית, תואמת תקן, ייעוצית, נוגדת נסיגה (regression-averse)

    • D. 

      מבוססת מודל, שיטתית, ייעוצית, נוגדת נסיגה (regression-averse)

  • 15. 
    •בקשר לניטור בדיקות (test monitoring)ולבקרת בדיקות (test control),–איזה מההיגדים הבאים נכון:
    • A. 

      בניטור בדיקות מנהלים אותן בפועל, ובבקרת בדיקות מבצעים פעילות ביקורת על הבדיקות.

    • B. 

      בניטור בדיקות מתקנים אותן כדי להגיע למטרות שתוכננו, ובבקרת בדיקות מוודאים שמטרה זו הושגה.

    • C. 

      בניטור בדיקות משווים מצב בפועל למה שתוכנן, ובבקרת בדיקות מבצעים פעולות מתקנות כדי להגיע למה שתוכנן.

    • D. 

      ניטור בדיקות ובקרת בדיקות הם שמות שונים לאותה פעולה, בה מבצעים פעולות מתקנות כדי להגיע למה שתוכנן.

  • 16. 
    •איזה מהבאים שייך למעקב אחר התקדמות הבדיקות:.Iאחוז עבודת ההכנה של מקרי בדיקה, שבוצע בפועל.IIאחוז עבודת ההכנה של סביבת העבודה, שבוצע בפועל.IIIמידע אודות פגמים, למשל פגמים שהתגלו ותוקנו.IVמידע אודות אסטרטגיית הבדיקות, כגון אופן הגישה לבדיקות.Vשיעורי הכיסוי שהושגו ביחס לדרישות, לסיכונים, ולקוד 
    • A. 

      I, II, III, IV

    • B. 

      II, III, IV, V

    • C. 

      I, II, III, V

    • D. 

      I, II, IV, V

  • 17. 
    •בדור חדש של תוכנה למכירת כרטיסי קולנוע, התווספה תכונה המאפשרת לראות את מיקום המושבים באולם הקולנוע באופן תלת-מימדי; ניתנה עדיפות לבדיקת תכונה חדשה זו.–במהלך הבדיקות התברר למנהלת הבדיקות כי חל פיגור בבדיקת התכונה החדשה בשל בעיות יציבות שלה, תקלה האמורה להיפתר בתוך שבוע. מנהלת הבדיקות החליטה  להקדים את בדיקת שאר התכונות, ולדחות את בדיקת התכונה החדשה לעוד שבוע, כאשר תסופק גירסה מתוקנת שלה.–איזה מההיגדים הבאים מתאר את המצב :
    • A. 

      על סמך מידע מניטור הבדיקות המנהלת ביצעה פעולת בקרה ושינתה את סדר ביצוען.

    • B. 

      כיוון שלא נערך ניטור בדיקות, לא ניתן היה לבדוק את התכונה החדשה.

    • C. 

      מנהלת הבדיקות חרגה מסמכותה, ואסור היה לה לדחות את הבדיקות שבעדיפות.

    • D. 

      על סמך מידע על צפיפות פגמים, המנהלת שינתה את תיעדוף הבדיקות.

  • 18. 
    •חברת תוכנה הכניסה כלי לניהול תצורה בפיתוח, כך שכל פריט בתוכנה מזוהה ויש בקרה על כל שינוי בו, בהתאמה לדרישות שפורטו. קבוצת הבדיקות קיבלה נוהל ולפיו בודקים רק גירסאות תוכנה שעברו תהליך בקרת תצורה מלא.–על סמך המידע שלעיל, איזה מההיגדים הבאים נכון:
    • A. 

      ניהול תצורה מצד הבדיקות הוטמע באופן מלא

    • B. 

      ניהול תצורה מצד הבדיקות הוטמע באופן חלקי

    • C. 

      ניהול תצורה מצד הבדיקות אינו נזכר בתיאור לעיל

    • D. 

      ניהול תצורה מצד הפיתוח אינו נזכר בתיאור לעיל

  • 19. 
    •האם אחד משני המאפיינים הבאים (או שניהם) אינו שייך לניהול תצורת הבדיקות במסגרת בדיקות תוכנה:
    • A. 

      לכל פריט במכלול מרכיבי הבדיקות של התוכנה הנבדקת יש זיהוי חד-משמעי

    • B. 

      לכל פריט במכלול מרכיבי הפיתוח של התוכנה הנבדקת יש זיהוי חד-משמעי

    • C. 

      שני המאפיינים לעיל שייכים לניהול תצורת הבדיקות

    • D. 

      אף אחד משני המאפיינים לעיל אינו שייך לניהול תצורת הבדיקות

  • 20. 
    •במסגרת ההכנות לפרויקט בדיקות התברר כי הדרישות לגבי חלק ממושאי הבדיקות תושלמנה רק אחרי תחילת הבדיקות.–מה ההיגד הנכון ביותר לגבי בדיקות אלה?
    • A. 

      בדיקות עם סיכון מוצרי

    • B. 

      בדיקות עם סיכון פרויקטלי

    • C. 

      בדיקות מבוססות סיכון

    • D. 

      בדיקות נטולות סיכון

  • 21. 
    •איזה מהבאים אינו סיכון פרויקט:
    • A. 

      בעיות מצד חלק מהספקים החיצוניים לפרויקט

    • B. 

      קושי בהגדרת הדרישות הנכונות

    • C. 

      איכות נמוכה של העיצוב והקוד

    • D. 

      קבוצת הבדיקות עצמאית ביחס לקבוצת הפיתוח

  • 22. 
    •איזה מהבאים אינו סיכון מוצר:
    • A. 

      איכות נמוכה של העיצוב והקוד

    • B. 

      בדיקות המוצר עשויות להימשך זמן רב מהמתוכנן

    • C. 

      האפשרות שהמוצר יגרום נזק לאדם או לחברה

    • D. 

      התוכנה אינה מבצעת את הפעולות שלשמן נועדה

  • 23. 
    •מנהלת בדיקות זיהתה, על סמך ניסיון העבר, שבמוצר יש אזורים המועדים לכשל עקב דרישות חלקיות. כמו כן ידוע לה כי השלמת הדרישות תתבצע רק בדור הבא של המוצר.–איזו מהפעולות הבאות  אינה חלק לגיטימי מגישת בדיקות מבוססת-סיכונים:
    • A. 

      שימת דגש על תיעדוף של בדיקת האזורים המועדים לכשל

    • B. 

      הימנעות מבזבוז זמן על בדיקת האזורים המועדים לכשל

    • C. 

      הרחבת היקף הבדיקות

    • D. 

      ייזום סקירה וביקורת של הדרישות

  • 24. 
    •בודק מצא אי-התאמה בין תוצאות צפויות לתוצאות בפועל, וכתב על כך דו"ח אירוע. לאחר מכן ערך בדיקה בה התברר שהאירוע הוא אכן כשל, ודיווח גם על כך.–איזה מההיגדים הבאים נכון:
    • A. 

      בפעולות שתוארו הבודק מיצה את תפקידו בהצלחה

    • B. 

      עתה על הבודק לגלות את הפגם שגרם לכשל

    • C. 

      על הבודק לעקוב אחרי הפגם עד תיקונו וסגירת הדו"ח

    • D. 

      תשובות B ו-C נכונות

  • 25. 
    •בודקת כתבה דו"ח אירוע עם תאריך, שמה, ותיאור זה: "ביצעתי את בדיקה מספר 7 והתוצאה היתה 42. סדר הפעולות היה: הפעלת התוכנה, כניסה לתפריט שאלות, ולחיצה על כפתור 'בדיקת המערכת'. חומרת הבאג: קריטית".–איזה מהבאים אינו נתון החסר בדו"ח זה:
    • A. 

      התוצאה הצפויה

    • B. 

      התוצאה בפועל

    • C. 

      סביבת הבדיקות

    • D. 

      תשובות A ו-B נכונות

Back to Top Back to top